ארכיון תיאטרון הבימה
בנדיבות: עדנה וארנן גבריאלי
שירת הבבון
- הצגה מספר: 486
- הצגת בכורה: 28/04/1996
- מספר הצגות שהועלו: 57
יוצרים
- מאת: יוני איתיאל, גומא שריג
- בימוי: יוני איתיאל
- מוסיקה: גיא מסיקה, גומא שריג
שחקנים
- משתתפים: יוני איתיאל, גיא מסיקה, גומא שריג
- נער מעברים: יוני איתיאל
- פסנתר: איתמר בן ארי, תומר קלינג
על ההצגה
קברט סאטירי מקורי, דינמי, מפחיד, מרענן, מרגש, מסעיר, משעשע, משמין, מרתק, מצחיק, מגרה, מלנכולי, איזוטרי, מוסיקלי, פיוטי, רציני, מוסיקלי, פיוטי, פרובינציאלי, פטריוטי, אנרכיסטי, רומנטי, מכוער, פוסט-מודרניסטי, מחוספס, חינוכי, טיפולי, גזעני, מלהיב, מיושן, מפתיע, מתרפס, מתחנף, אפוקליפטי, קומוניסטי, מסורס, שובניסטי, פמיניסטי, תיאטרלי, חושני, סטרילי, סטראוטיפי, מרתיע, שיוויוני, מקומם, עכשווי, מקפיץ, מדכא, א-מיני, מחרמן, מרתיע, מעלה חיוך, מעלה גרה, מעלה קרחות. שלושה בחורים צעירים בקברט סאטירי ולא מצונזר, על כל מה שמטריד אותם בחברה ובפוליטיקה הישראלית, וגם מעבר לזה.
תמונות מהצגה
ביקורות
"שתי פרצות חדשות נפרצו בחומת התיאטרון הרפרטוארי הממוסד : חניכת חלל הנגריה, המעוצב כפאב-תיאטרון והזמנת חבורה של צעירים בוגרי בית הספר לאמנויות "תלמה ילין" להופיע בחלל הזה עם קברט סאטירי. הצירוף הזה יכול בהחלט להיות תחילתו של תהליך הצערה ולנקודת משיכה אלטרנטיבית לקהל שהתיאטרון רחוק ממנו לחלוטין. אבל הבעיה הגדולה של כל יצירה צעירה, היא מידת הבוסריות שמתגנבת אליה בעיקר במה שקשור לכתיבה.
במספר מערכונים יש קמצוץ נבזיות אמיתית והשלישיה לא מפחדת להתמודד חזיתית עם החברה הישראלית העכשווית, כמו ירידה חביבה ביותר על הנשיא ואיזכורים שונים ומגוונים של רצח ראש הממשלה. אבל חסרה רמה אחידה של תחכום, שיעלה את החומר מעבר לרף הסקצ'י של מערכוני מסיבת סיום.