קן הקוקיה

"בימוי קצבי וחכם של אילן רונן וביצוע נפלא של קאסט שפשוט קשה למצוא בו פגם. במובן מסויים ניתן לראות בהצגה הצדעה של רונן לעוד סמן תרבותי חשוב של שנות השישים, פיטר ברוק. הצגת ה'מרה סאד' האגדית של ברוק טיפלה אף היא במוסד לחולי נפש כמשל חברתי רחב יותר. בין שאר ההישגים כדאי לציין את ישי גולן המרגש בדמות בילי המגמגם והבתול, את דב רייזר המעורר חמלה בדמות הרדינג המחפש לשמור על כבודו האבוד, את טוביה גלבר המקסים כצ'זוויק המבוהל, ואת שרון רג'יניאנו המרשים בתור הענק האנדיאני השותק.

אך מעל לכל זוהי הצגתם של שניים : עידית טפרסון בדמות האחות ראדצ'ט המרשעת ורמי הויברגר כמקמרפי הפצייאנט החדש שהורס את כל הסדרים וממריד את החולים. שניהם נראים כאילו התפקידים הללו פשוט נכתבו עבורם. העימות ביניהם מייצר אנרגיות נפלאות מהרגע הראשון ועד לסוף האלים.

לצד ההצגה על חוליי החברה, נוצר כאן בעצם סיפור אהבה-שנאה מרתק בין שתי דמויות קיצוניות שאינן יודעות לוותר. סיפור של משיכה בין ניגודים שמוביל בסופו של דבר לחציית כל הגבולות ולאלימות נוראה. שתי דמויות גדולות מן החיים הנאבקות ביניהן והורסות זו את זו אך בדרך מפיקות אש תיאטרונית מופלאה. פשוט אחלה.

"הבימוי של אילן רונן מצטיין במקצועיות גבוהה. מקצועיות זו מתבטאת בתפאורה המתאימה והפונקציונאלית של אדריאן ווקס, בעריכה המוזיקלית המעולה של יואב קוטנר ובעיקר בשמירה על קצב נכון, תזמון מדוייק של תנועת הצוות על הבמה ועבודה נכונה עם השחקנים. בולטים ישי גולן, שרון רג'יניאנו, טוביה גלבר ויוסי יבלונקה. דב רייזר בתפקיד נשיא החולים עושה תפקיד מעולה וכמוהו עידית טפרסון בתפקיד האחות הראשית.

היהלום שבכתר - רמי הויברגר בתפקיד מקמרפי הוא פשוט נפלא. הויברגר מצליח לשדר אלימות כבושה וגלוייה, רגישות, חן ונוכחות מחשמלת ולא רק חולי הנפש הולכים שבי אחריו, אלא גם הקהל.