ארכיון תיאטרון הבימה
בנדיבות: עדנה וארנן גבריאלי
מחילה
- הצגה מספר: 530
- הצגת בכורה: 12/02/2000
- מספר הצגות שהועלו: 67
יוצרים
- מאת: רוברט ויליאם שרווד
- תרגום: דורי פרנס
- בימוי: איציק ויינגרטן
- תפאורה: פרידה שוהם
- תלבושות: יוסי בן ארי (סטרקמן)
- מוסיקה: אלדד לידור
- תאורה: מאיר אלון
שחקנים
- דיוויד: שמואל וילוז'ני
- לוריין, בת מחזור מתחתיו בתיכון: יעל הדר
- גורדון, בן כיתתו בתיכון: שלום שמואלוב
- אן, אשתו של גורדון: אביגיל אריאלי
- פיטר, חבר מבי"ס תיכון, בן מחזור של דיוויד וגורדון: אלון אבוטבול
- נגן: שי אלון
על ההצגה
"מחילה", הוא סיפורם של שלושה חברים מהתיכון שאנסו ורצחו באכזריות אישה צעירה, בלילה אחד של שכרות.
מבלי שיצליחו להיזכר מה קרה ומי עשה את המעשה, הם מעלימים את הגופה ונשבעים זה לזה לשמור על שתיקה.
חמש עשרה שנים לאחר מכן הם נפגשים שוב, כאשר אחד מהשלושה "חזר בתשובה", ומבקש מהאחרים להביע חרטה.
שונא הנשים והעשיר שבינהם, לא רוצה לשמוע על כך דבר, ומגייס לעזרתו את המתבודד שבחבורה, הנהיליסט והמפוכח.
הדרמה הפסיכולוגית האפלה של רברט ווילאם שרווד, מעלה שאלות של מוסר, תמימות שאבדה ומשמעות של המושג "חברה".
תמונות מהצגה
ביקורות
"השחקנים אלון אבוטבול, שלום שמואלוב ושמואל וילוז'ני מצליחים לשוות מידה יפה של נפח רגשי לדמויות שלהם. אבוטבול, היחיד שנוגע ברגש, שמואלוב מעביר היטב דמות נמרצת ואילו וילוז'ני מעצב היטב את דמותו של האינטלקטואל התלוש. הבמה שעיצבה פרידה שוהם יפה לעין. איציק ויינגרטן ,הבמאי, היטיב להדריך את השחקנים.
"אי אפשר שלא להתייחס למשחק המרשים שהוא בוודאי במידה רבה פרי הבימוי המדוייק של כל רפליקה של איציק ויינגרטן. שלום שמואלוב כגורדון, טורף את הבמה ועושה תפקיד סוחף ומשכנע בכל שניה שבה הוא על הבמה. הרוע שזורם ממנו, האגרסיה הפאלית, הם מהסיבות העיקריות שההצגה זורמת וקצבית רוב הזמן. תורמת לכך גם התפאורה הפונקציונאלית והאסטתית של פרידה שוהם. גם אבוטבול מרגש מאוד ברגעי השיא של ההצגה.
דמותו החידתית של דיויד - וילוז'ני, גם היא מגיעה בסיום ההצגה לזיכוך ומתוך הנהליסט האינטלקטואל יוצאת פעולה דרמטית משכנעת וברורה. יעל הדר, לוקחת את הבדידות של הסיפור על כתפיה. בדידות של שורת אנשים שאין להם בעצם אף אחד, שהעולם חסר האלוהים שלהם, הפשיט אותם עירומים מול עברם השחור משחור, ומזקקת אותו לסצינה חותמת מדוייקת ומרגשת.