הנאהבים והנעימים

"מוטי לרנר וחנן שניר, ניקו את החומר של בשביס זינגר מן השמאלץ של העיירה ויצרו מימד נפלא של אירוניה דקה שדרכה נוכל להשקיף על המתרחש. גם מעצבת הבמה המוכשרת, כנרת קיש, הלכה בראש אחד עם הבמאי, בכך שיצרה על הבמה שני מפלסים של התרחשות ושילבה בהם הרבה דלתות וחרכי הצצה. בעיירה היהודית אתה אף פעם לא לבד. תמיד יש מי שמציץ ומי שמרכל. צורה חזותית של המימד האירוני. יש גם תאורה מצויינת של פליס רוס ומוזיקה מעולה של יוסי בן-נון וכמובן קבוצה מגובשת של שחקנים.

ליד הוותיקים הטובים - אלכס פלג, ליאת גורן, דב רייזר ומוטי כץ, מתבלטים גם הצעירים : מיכל ורשאי, ריקי בליך, ישי גולן ויובל סגל. כי הדרמה האמיתית היא כאן של הצעירים שאפילו לאהוב כרצונם אין העיירה מאפשרת להם.

"הבמאי חנן שניר יצר העמדות מסוגננות ומעודנות והשתמש היטב במוזיקה היפהפיה של יוסי בן-נון כדי לבנות תמונות טקסיות מרשימות. אך בעיקר הוא מוציא מן השחקנים ביצועים מדוייקים. אלכס פלג מרשים בתור הרב הישיש וריקי בליך ומיכל ורשאי מרגשות ככלות הזנוחות. יובל סגל וישי גולן בונים את החום הרגשי של היחסים האסורים בצורה משכנעת וגם משחקים את המעבר מהתשוקה האפלטונית לזו הפיזית באופן אמין. ההצגה בונה בסופו של דבר חוויה תיאטרונית חזקה ורוטטת.