אמא אמרה שאסור

"המחזה כתוב בפרקים קצרים, הקופצים קדימה ואחורה בזמן. הבמאית אתי רזניק, תזמרה היטב את המעברים בזמנים בסיוע מסך הטלוויזיה הניצב במרכז הבמה. ארבע השחקניות הנמצאות על הבמה עושות עבודה טובה בבניית הדמויות ומערכות היחסים המורכבות ביניהן: טטיאנה קנליס-אוליר, משכנעת כדוריס הסבתא הקשוחה, ומאיה מעוז המגלמת את האמא מרגרט מעניקה לדמות איכות מעט מרירה אך גם מלאת דאגה. נלי תגר, היא הנכדה ג'קי, והיא בונה נוכחת מעוררת הזדהות ועצורה.

גאיה שליטא-כץ משלימה את התמונה בתור הנינה רוזי, נפש חופשית הרוצה לעוף. בזכות הביצוע הרגיש, הסאגה הנשית הזו הופכת לדרמה אנושית, יפה ומעוררת מחשבה.

"'אמא אמרה שאסור' בתרגום מוצלח של דורי פרנס, הוא מחזה טוב, אך לא מצוין, שיכול בקלות לגלוש למלודרמה מביכה. לכן, הגבול בין הצלחה לכישלון במקרה זה תלוי כמעט לחלוטין במשחק. ואולם, הקוורטט הנשי המוצלח שנבחר להצגה, מוביל אותה בקצב הנכון. כל אחת מהשחקניות מביאה את קולה האישי ויחד הן מצליחות ליצור פורטרט אנושי משפחתי מרתק ולא, חלילה 'דרמה משפחתית מטלטלת'.

קנליס-אולייר מרשימה ומרתקת במיוחד ומצליחה ליצור עם הנכדה-נינה שלה קשר שלא הצליחה ליצור עם בתה. מעוז, נפלאה ומהפנטת, כשבאיפוק הנדרש ועם כל הלב והקרביים היא יוצרת רכבת הרים של רגשות ומצבי רוח ובמונחים קולנועיים כל מחווה גופנית שלה ראויה לקלוז-אפ. תגר מביאה לבמה דמות צבעונית ומורכבת, ובכשרונה מצליחה להשחיל בתוך הכאב וייסורי המצפון, גם את הרגעים הקומיים הנדרשים. שליטא-כץ נהדרת וכובשת בתפקיד הילדה המתבגרת לעיני הקהל.