ארכיון תיאטרון הבימה
בנדיבות: עדנה וארנן גבריאלי
אמא טבע
- הצגה מספר: 116
- הצגת בכורה: 09/07/1952
- מספר הצגות שהועלו: 43
יוצרים
- מאת: אנדריי ביראבו
- תרגום: חנה בן-ארי
- בימוי: אברהם ניניו
- תפאורה: שלמה יורני
שחקנים
- אבא ז'אק: מישא אשרוב
- השוער: יצחק (איז'ו) ברקת
- לאוני פרו: עדה טל (טרייבמן)
- אנדרה ברטו: אברהם ניניו, ליאו פילר
- בטיון: שמואל סגל
- מאדאם ברטו: תמרה רובינס
- אדון ברטו: שרגא פרידמן, שמואל (מולה) רודנסקי
- הדוד: יצחק (איז'ו) ברקת
- מרשל: יהודה אפרוני
- גב' קלרק: ניורה שיין
על ההצגה
שני תלמידי בית ספר בני שש-עשרה, אנדרה ולאוני, ממשים את אהבתם ומביאים ילד לעולם. המקרה היה יכול להיחשב כ"פאנצ'ר" אילולא מיעוט הילודה בצרפת של אותם הימים - בעיה שמעסיקה ומדאיגה את מנהיגיה. אי לכך מוקפים ההורים והילד טיפול ואהבה. אך תחושת האשמה מכרסמת באנדרה הצעיר, ששיבש את לוח הזמנים הכרונולוגי משום שביקש נחמה בזרועותיה של ליאוני ובמקום להתכונן לבחינות הוא נאלץ לדאוג לרך הנולד והבלתי חוקי.
תמונות מהצגה
ביקורות
"חשובה מעצם הגישה התיאטרלית היא העובדה ש'הבימה' הניחה לקבוצה שונה מדרך הצגתם של הבמאים "הוותיקים" של צעירים להציג הצגה שהיא כולה "שלה". הצגה שאין משתתף בה למעשה אף אחד מן הוותיקים. עוד לפני שנים צריך היה לתת לצעירים את הזכות לנסות את כוחם על פי דרכם הם. עד כה, רגילים היינו לראות את'פרחי הבימה' משתדלים לחקות בכל את מוריהם/חבריהם הקשישים. וזה לא היה מעניין כל עיקר.
עדה טל מעצבת דמות חביבה של נערה שלא ידעה כיצד זה "קרה לה" ואברהם ניניו הוא כמעט ילדותי מדי. שמואל סגל מצא את התפקיד ההולם את רוחו הסוערת בדמות החבר האדיב העוזר לידידיו בצרה. טובות במיוחד הן התפאורות של שלמה יורני, התרגם חי, הלשון מדוברת ואינה מעכבת את קצב המשחק.