הנרי הרביעי

"בעיקרה הרי זאת 'הצגה בת איש אחד' וירטואוזית של שמעון פינקל. הוא שולט בקשת גוונים רחבה של קול ותנועה ובמונולוגים, שהמתרגמת לאה גולדברג העמידה לרשותו בטקסט עברי קולח. פינקל הוא סרקאסטי ומעורר רגשי השתתפות באסונו. הוא מראה לנו את קלסתר הפנים האמיתי של האדם מתחת למסכה. חבל רק שהבמאי צבי פרידלנד לא העיר לפינקל על דיבורו המהיר והקולני מדי המקשה מאוד על הקהל לרדת לסופה של המערכה הראשונה וכתוצאה מכך סובלת הבנת ההצגה כולה.

היו לקלצ'קין רגעים מצויינים בתפקיד של בלקארדי. בעוד שרודנסקי בתור פסיכיאטר ובת עמי כמתילדה, הוכיחו כי הבמאי לא השכיל להפיק מהם משחק משופר יותר. מתי תלמד סוף סוף 'הבימה' כי הצגות קאמריות העומדות כולן על המילה ההגויה, עשויות להצליח באולמה רק בתפאורה הסגורה מלמעלה ומצדדיה. ייתכן, כי במקרה זה היה הישגו של פינקל מחפר על ליקויי ההופעה הראשונה.

"החלטתה של 'הבימה' להציג את 'הנרי הרביעי' לפירנדלו, נבעה בוודאי מכוונות אמנויות טהורות. פירנדלו שכתב למעלה מ400 סיפורים ורומנים, למעלה מ40 מחזות וזכה בפרס נובל לספרות, נחשב בשנות העשרים למחזאי חדשן ומהפכן ועד היום מדברים עליו ביראת כבוד שמדובר בתולדות הדרמה המודרנית, האיטלקית בפרט.

הנרי הרביעי נחשב לאחד המחזות המעולים של פירנדלו. מחזה שנכתב בשנת 1922 נושא אידאה. ההחלטה להציג מחזה זה וודאי שאין בה משום ' ירידה אל הקהל' או רדיפה אחר מחזה קופתי. תיאטרון הבימה ראה וודאי במחזה זה בחירה אמנותית צרופה שתוסיף כבוד לרפרטואר שלו.