ניצוץ של משורר

"ניצץ של משורר מחזהוהאחרון של יוג'ין א'וניל, נועד להיות ראשון בשורה של מחזות. הם לא נכתבו כיוון שמותו שלהמשורר-המחזאי ניתק את היצירה בחוליתה הראשונה. או'ניל הגיע כאן לפסגה חדשה בעיצוב דמות האדם כמו שהיא - על סתירותיו, תהומותיו וכמיהתו למרומים. משחקו של פינקל מזעזע לא אחת בכח העיצוב, בכנות האמנותית, בהתמכרות הגמורה לדמות שהוא מגלם תוך הזדהות פנימית מוחלטת.

בת-עמי בתפקיד נורה שחקה ללא דופי מתוך התעלות רבה. זה אולי התפקיד הטוב ביותר שמלאה. יפה ומשכנעת מאוד מרים זוהר בתפקיד שרה. היא הצליחה במיוחד ב"מעברים" בין קנטרנות לחיבה ביחסה אל האב. ביחסה הטוב אל האם, יש מקצת שיגרה. תרגומו של יונתן רטוש שברא יש מאין - "סלנג" עברי מפתיע בגמישותו ובעושרו - ראוי לסקירה מורחבת ומפורטת. ראינו הצגה רבת רושם, מקורית בגישתה, משובחת בהישגי משחק ניכרים. מן הטובות שבהצגות 'הבימה' ולא רק בעונה זאת.

"פינקל - עלה כאן לאחת מפסגותיו האמנותיות במשחקו הכן והמגוון. מרים זוהר - חייתה את תפקידה באמנות אמיתית והדביקה אותנו באמנותה, באמיתות רחשיה של שרה מילודי. אבנר חזקיהו - היה ג'ימי קריגן טוב, הגם שלרגעים הפריז בהטעמות משחק. בת-עמי הייתה אם טובה, אישה אוהבת המקריבה עצמה למען אושרו של בעלה. זהו אחד מתפקידיה הטובים. פיטר פריי עשה מלאכת במאי השולט על אמצעיו ודבר זה מחייבו עתה לסלק ידיו מבימויי סרק צדדיים.

יש פרוזה כבדה ועמוקה במחזה זה. יש - לרגעים - שירה בו. זוהי הצגה בעלת רמה. הצגה תרבותית, מעוררת למחשבה.