בקט או כבודו של אלוהים
- הצגה מספר: 230
- הצגת בכורה: 18/11/1967
- מספר הצגות שהועלו: 118
יוצרים
- מאת: ז'אן אנוי
- תרגום: עמוס קינן
- בימוי: הַיי קֶיילוּס
- תפאורה ותלבושות: ארתור גולדרייך
- תאורה: נתן פנטורין
שחקנים
- תומס בקט: מישא אשרוב
- המלך הנרי השני: עודד תאומי
- פז': יצחק חזקיה
- חייל א': יחיאל אמיר
- הארכיבישוף מקנטרברי: חיים אמיתי
- הבישוף מאוקספורד: מאיר צורף
- הבישוף מיורק: שי דנון
- ג'ילברט פוליוט: ארי קוטאי
- ברון א': רולף ברין
- ברון ב': אילן תורן
- ברון ג': ישראל מרינקו
- ברון ד': אריה לייש
- האב הסקסוני: מרדכי סנדק
- ילדה סקסונית: ז'אן כהן
- ילד סקסוני: דוד שיין
- גונדלין: יעל יעקב
- נערה צרפתיה: דניס רואה
- הנזיר הקטן: רמי דנון
- פרוביסט מרשל: יהודה ברקוביץ
- כומר צרפתי: מרדכי סנדק
- נער מקהלה צרפתי: ערן חמד
- משרת א': יזהר אופיר
- משרת ב': גיורא צור
- המלכה האם: שושנה דואר
- המלכה הצעירה: ברכה נאמן
- נסיך א': נתן רייך
- נסיך ב': דרור טנצר, יובל מלין
- נזיר: עמירם גרינר
- כומר אנגלי: יצחק חזקיה
- נזיר א': יחיאל אמיר
- נזיר ב': גיורא צור
- לואי מלך צרפת: דוד ברוך
- האפיפיור: ניסים עזיקרי
- הקרדינל: שי דנון
- זקיף: מאיר צורף
- זקיף צעיר: יצחק חזקיה
על ההצגה
פרשת רציחתו של הארכיבישוף מקנטרברי, תומאס בקט על ידי שליחיו של המלך הנרי, הפכה לאגדה כבר בדורו.בקט הפך לקדוש ומקום קבורתו למרכז גדול של עליה לרגל לנוצרים אדוקים.
במרכז הפרשה עומד קונפליקט גדול שבין הכנסיה והמלוכה, הבא לידי ביטוי בדמויותיהם ההיסטוריות של הנרי ובקט. המלך הנרי השני ממנה את בקט, ידידו ואיש אמונו לראש המדינה. לאחר מכן, בצעד נועז עוד יותר, הוא ממנה את "פרח הכהונה" לארכיבישוף. אז, מתחולל השינוי הגדול בנפשו של בקט והוא מתקומם נגד המלך שהופך לאויבו.
תמונות מהצגה
ביקורות
"עודד תאומי השתלט בסערה על תפקידו העשיר של הנרי ומיצה ממנו קשת רחבה של גווני משחק. הוא מעורר אהדה בחוסר הישע שלו מול בקט שליו, מרגיז בקפריזות הילדותיות שלו ומלהיב בסצינות ההשתוללות. במיזנסצינה אפקטיבית משולבת באמצעים חזותיים ומוזיקליים, השכיל היי קיילוס למצות את מירב האפשרויות הגלומות במחזה.
"משחקו של עודד תאומי הוא בוגר ובשל במידה מפתיעה ונראה כי בהצגה זו ניצל את כל הכוחות הגנוזים בו, החל בהופעתו החיצונית ההולמת את התפקיד וכלה בגווני המשחק העדינים ביותר. הצגת 'בקט' ב'הבימה' היא מלאכת תיאטרון חשובה ביותר בדרכו של תיאטרון זה בשנים האחרונות. הרי זו הצגה מעניינת ומרשימה ולו רק בזכות משחקו של תאומי מתעלה היא לרגעים גם לכדי הוויה תיאטרלית של ממש.
"היי קיילוס בנה הצגת פאר ושום תיאטרון בעולם לא היה מתבייש בה. סייע בידו בצורה יעילה הצייר ארתור גולדרייך שגילה חוש אסתטי וגם ידע בימתי טכני. הוא מצטיין בתחושת השטח ומנצל יפה את חלל הבמה. שינוי מקומות העלילה מתבצעים בצורה חלקה. אשר למשחק בהצגה רבת משתתפים זו, אין הרבה מה לומר. חוץ מעודד תאומי ישנן דמויות אפיזודיות. יש לציין את נסים עזיקרי ושי דנון בסצינה הקצרה בוותיקן.