בקט או כבודו של אלוהים

  • הצגה מספר: 230
  • הצגת בכורה: 18/11/1967
  • מספר הצגות שהועלו: 118
בקט או כבודו של אלוהים

יוצרים

שחקנים

על ההצגה

פרשת רציחתו של הארכיבישוף מקנטרברי, תומאס בקט על ידי שליחיו של המלך הנרי, הפכה לאגדה כבר בדורו.בקט הפך לקדוש ומקום קבורתו למרכז גדול של עליה לרגל לנוצרים אדוקים.  

במרכז הפרשה עומד קונפליקט גדול שבין הכנסיה והמלוכה, הבא לידי ביטוי בדמויותיהם ההיסטוריות של הנרי ובקט. המלך הנרי השני ממנה את בקט, ידידו ואיש אמונו לראש המדינה.  לאחר מכן, בצעד נועז עוד יותר, הוא ממנה את "פרח הכהונה" לארכיבישוף. אז, מתחולל השינוי הגדול בנפשו של בקט והוא מתקומם נגד המלך שהופך לאויבו.     

תמונות מהצגה

ביקורות

"עודד תאומי השתלט בסערה על תפקידו העשיר של הנרי ומיצה ממנו קשת רחבה של גווני משחק. הוא מעורר אהדה בחוסר הישע שלו מול בקט שליו, מרגיז בקפריזות הילדותיות שלו ומלהיב בסצינות ההשתוללות. במיזנסצינה אפקטיבית משולבת באמצעים חזותיים ומוזיקליים, השכיל היי קיילוס למצות את מירב האפשרויות הגלומות במחזה.

אברהם עוז. עיתונות התקופה. 15.12.1967

"משחקו של עודד תאומי הוא בוגר ובשל במידה מפתיעה ונראה כי בהצגה זו ניצל את כל הכוחות הגנוזים בו, החל בהופעתו החיצונית ההולמת את התפקיד וכלה בגווני המשחק העדינים ביותר. הצגת 'בקט' ב'הבימה' היא מלאכת תיאטרון חשובה ביותר בדרכו של תיאטרון זה בשנים האחרונות. הרי זו הצגה מעניינת ומרשימה ולו רק בזכות משחקו של תאומי מתעלה היא לרגעים גם לכדי הוויה תיאטרלית של ממש.

אליקים ירון. "היום". 8.12.1967

"היי קיילוס בנה הצגת פאר ושום תיאטרון בעולם לא היה מתבייש בה. סייע בידו בצורה יעילה הצייר ארתור גולדרייך שגילה חוש אסתטי וגם ידע בימתי טכני. הוא מצטיין בתחושת השטח ומנצל יפה את חלל הבמה. שינוי מקומות העלילה מתבצעים בצורה חלקה. אשר למשחק בהצגה רבת משתתפים זו, אין הרבה מה לומר. חוץ מעודד תאומי ישנן דמויות אפיזודיות. יש לציין את נסים עזיקרי ושי דנון בסצינה הקצרה בוותיקן.

ד"ר א. פויירשטיין. "הצופה".8.12.1967