השושנה המקועקעת

"ערב זוהר למרים זוהר המזכיר לנו בכח השכנוע של משחקה את 'מי מפחד מורג'יניה וולף'. ערב משכנע ליכולתו של מייקל מיצ'ם שנטע אותנו יפה יפה באווירה האיטלקית של המהגרים הראשונים בארצות הברית, על מלל דבריהם וצעקותיהם, אמונתיהם הטפלות, כור ההיתוך של לשונם, תשוקותיהם העזות והנדחקות לצד הנימה האנושית, החמה, המבצבצת מתוך פקעת יצריהם המשולהבים. בסוף המערכה הראשונה חששתי שמא מרים זוהר כבר 'מצתה' את כל סולם התרגשויותיה ולא נהגה בהם 'חסכון' במתי. והנה התחוור שלא כן הוא.

בעוד דבר 'התאכזבתי' לטובה : במשחק הגומלין של שתי 'יונים' כלומר היא והוא. הזוג הצעיר, התמים, הטהור עדיין, מהווים משקל שכנגד ליצריות האם השכולה, הכוונה היא לטוני זך ולישראל בידרמן. זהו ערב שיקרוץ לקהל הרחב ובמרכזו יעמדו השחקנית הראשית והבמאי.

"עיצוב המשחק בין מרים זוהר לאלי כהן היה מלאכת מחשבת. גם טוני זך מבצעת את תפקידה בעדינות רגשית וכח פנימי נדירים.

"מרים זוהר ראוייה לכל השבחים במשחקה הנפלא. כל אחד מהצופים חייב לה תודה על התענוג הרב שגרמה לו. 'השושנה המקועקעת' היא הצגה יוצאת מן הכלל הראויה להמלצה ללא סייגים.

"מרים זוהר מתעלה לאחד מאותם הישגים המנחילים לאמן לא מחיאות כפיים בלבד, אלא גם רגשי תודה והוקרה. 'השושנה המקועקעת' היא פרח חן תיאטרוני - ערב מהנה.

"השושנה המקועקעת" הנה הצגה מהנה בזכות משחק משובח מאוד של מרים זוהר ואלי כהן ובזכות חוויות רגשיות רבות המוגשות לנו בידיו האמונות של הבמאי מיצ'ם.

"קשה לתאר במילים ספורות את ההישג של מרים זוהר. היא הייתה וירטואוז של אלף מיתרים והופכות כל הצגה שהיא מופיעה בה לחוויה גדולה.