השושנה המקועקעת

  • הצגה מספר: 474
  • הצגת בכורה: 04/03/1995
  • מספר הצגות שהועלו: 47
השושנה המקועקעת

יוצרים

שחקנים

על ההצגה

סראפינה דל-רוזה, מהגרת סיציליאנית בדרום ארה"ב, מתאלמנת מבעלה. במשך שנות האבל סראפינה מתרפקת על מותו של בעל, גבר פרא ורודף נשים, ששושנה מקועקעת על חזהו. היא מתמסרת ליאוש ולפולחן המת ומונעת מעצמה, או מבתה הצעירה, כל אפשרות לאהבה נוספת ולחיים חדשים. אבל כאשר נודע לה שבעלה המנוח "הצמיח לה קרניים", היא מכניסה לחייה את אלוורו, נהג צעיר, המחזר אחריה נואשות. המפגש בין האלמנה הסוערת לצעיר חמום המוח, הוא רומנטי, גמלוני, חושני ומלא הומור. כל כפר המהגרים, ואלווארו בראשם, מתדפק על דלתה של סראפינה, שהפנתה גב לעולם, אך אינה יכולה לעצור את כוחם של החיים ושל האהבה.

תמונות מהצגה

ביקורות

"בשנות החמישים הוצג מחזהו הנודע של טנסי וויליאמס בגרסה קולנועית עם אנה מניאני וברט לנקסטר. אין לי כל כוונה לערוך השוואות - רק זאת, שהשחקנים האלה, ובעיקר מניאני, שיוו למחזהו הקטן של וויליאמס מימד שהוא גדול מהחיים. נדמה לי שרק מימד כזה הוא סיבה טובה להצגתו. רוזינה קמבוס, היא שחקנית מצויינת, אבל במשחקה אין מימד מופלא זה של גדול מן החיים. היא עסיסית ונמרצת, מצחיקה וגם דרמטית, גם חיה משתוללת וגם רגישה. אין בזה הרבה יותר.

הבמאי עידו ריקלין משתדל במערכה הראשונה ליצור אווירה מתוחה כמעט מיסטית. במערכה השניה, מקבל הכל מימד קומי, שהופך את הקערה על פיה. המבטא האיטלקי רק מדגיש שמדובר בסך הכל במחזה הווי שולי. יש כמה תמונות חזקות כמו בין הבת והמחזר שלה (רותי גולדברג ודרור קרן המצויינים) וגם יגאל שדה עושה תפקיד חביב. ישנם כאמור רגעים מצויינים במשחקה של רוזינה קמבוס.

אליקים ירון. "מעריב".22.03.1995

"די שתהיה בלהקת התיאטרון שחקנית הראוייה לשחק את סרפינה כדי שמוצדק יהיה להעלות את המחזה, וזוהי רוזינה קמבוס שסוערת ורוגשת ומקסימה על הבמה בנוכחות קורעת לב, מצחיקה ומלבבת, במבטים כואבים ובמבטא איטלקי עסיסי. צריך לציין הופעות משחק בולטות כמו זו של עדה טל שתמיד טוב לראות את נוכחותה החמה. התפרצותה של יולי הר-גיל בתפקיד האישה שגזלה מסרפינה את בעלה טרם מותו, מרשימה ביותר. תמימותה של רותי גולדברג בתפקיד בתה של סרפינה וחינו של ברוך דרור בתפקיד המלח, יוצרים שתי תמונות חביבות ואמינות מאוד.

מיכאל הנדלזלץ. "הארץ". 3.3.1995