מכולת

  • הצגה מספר: 355
  • הצגת בכורה: 20/09/1982
  • מספר הצגות שהועלו: 146
מכולת

יוצרים

שחקנים

על ההצגה

יפו 1970. בבית ישן אליו צמודה חנות מכולת קטנה מתגוררים מזה שנים בני משפחת מרינסקי : דב בר - בעל חנות לשעבר בעיר דובינקה, בנו הדחוי אהר'לה שהוא משורר אידי וקומוניסט, בנו השני יוסל הנשוי ללאייטשה והמנהל את המכולת, ותנחום - בנם האפשרות להחלץ ממצוקות  הקיום וחיי השיגרה העלובים מזדמנת להם כאשר נודע להם כי פיצויים עתידים להגיע אליהם מגרמניה. השאיפות הכבויות, הכורח הנואש להיקלט סוף סוף בחברה הישראלית, כל אלה מתעוררים לפתע. גם הסביבה הקרובה מקבלת את רעיון הפיצויים בהתרגשות. גברת בוקסנבוים, לקוחה ותיקה של המכולת יוזמת נשואים עם אהרל'ה. חנה'לה, בתה של אסתר השכנה הטרודה בגידול תינוק מנצלת את משיכתו של תנחום אליה ומוציאה ממנו סכומי כסף מפעם לפעם, כסף אותו הוא גונב מקופת המכולת של הוריו.

 לאייטשה ויוסל מוכרים את הדירה והמכולת ורוכשים דירה ומכולת חדשים בבת ים, לאייטשה גם יוזמת את הרחקתו של דב בר לבית אבות. כשנודע לו הדבר לוקה דב בהתקף לב ומועבר לבית החולים. יוסל קונה על חשבון האשראי שניתן לו כלי בית חשמליים שתמיד רצה, בוקסנביום לוחצת על אהר'לה לערוך חישוב מדוקדק של הוצאותיהם של יוסל ולאייטשה, בעוד הוא רואה בפיצויים את הגורם שישחרר אותו מתלותו במשפחה ויאפשר לו להתפנות לכתיבת הרומן התקופתי עליו הוא חולם.   יום פינוי הדירה מגיע אלא שאז מתברר שהמשפחה איבדה את זכותה לפיצויים. דב בר חתם על עדות שקר בבקשת הפיצויים של אסתר השכנה ולפיכך נפסלת גם בקשתם.  

בני המשפחה ולאייטשה בראשם נערכים לקרב האחרון על המקום היחידי שהיה להם בית. הם מאיימים על שטוך הקונה, מנסים להחזיר את רהיטיהם בכח ולבסוף מתחננים שלא ישליך אותם לרחוב. אלא שהקרב אבוד. בני המשפחה מגורשים מהבית שהיה עבורם כתחנת מעבר והם נידונים לגלות שניה.  

"מכולת" הוא מחזה על הגלות שבלב, על נסיון שנכשל להכות שורשים, על מיתוסים ישנים וערכים מזויפים ההופכים לאידיאל, ואידיאל זה הוא גם שמביא חורבן על המשפחה.

תמונות מהצגה

ביקורות

"הדמויות, חרף היותן שגרתיות למדי, משורטטות היטב. מיטלפונקט יודע כיצד לעצב התפתחות דרמטית. ביצועים טובים נתנו ליא קניג בתפקיד של אם המשפחה, אבי אוריה בתפקיד בנה, נחום בוכמן כבעלה ועדה טל בתפקיד השכנה.

בועז עברון. "ידיעות אחרונות". 22.09.1992

"זהו מחזה על נשים דומיננטיות וגברים רכרוכיים המנמיכים קומה כל אימת שבת זוגן מרימה קול. זהו גם מחזה על אנשים שאינם שולטים בגורלם, אינם משתלבים בחברה המקומית ומביאים אליה, כהגנה אולי, את מלוא המטען הגלותי שלהם, הישר מן העיירה בפולניה.

אהר'לה אלאור. "קול תל אביב. 10.09.1982