האחים קרמזוב

  • הצגה מספר: 357
  • הצגת בכורה: 01/01/1983
  • מספר הצגות שהועלו: 33
הועלה גם בשנים:
האחים קרמזוב

יוצרים

שחקנים

על ההצגה

דוסטוייבסקי לא כתב מחזה. דוסטוייבסקי כתב רומן. "האחים קרמזוב", בצידו של "חטא ועונשו", זכה  להכרה כללית כפסגת יצירתו של הסופר הרוסי הגדול.  

כל הַמְחָזה של "האחים קרמזוב"  היא פירוש חלקי של הרומן, פירוש אחד מני רבים אפשריים. ריצ'ארד קריין, שהמחיז את "האחים קרמזוב", או, מוטב, כתב מחזה על פי הרומן, מציע לנו פירוש כזה של הספר.   הפירוש שלו מתבסס על התפיסה שמנתקבלה זה כבר כי ארבע הבנים לבית קרמזוב - שלושת האחים החוקיים ואחיהם למחצה, הממזר, אינם אלא ארבעה פנים של דמות אחת. הדמות אינה בהכרח זו של הסופר או השתקפות שלו. אבל הדמות היא זו של אדם המגלם ברוחו אפשרויות קיום אנושיות, ארבע דרכים שהקיום האנושי עשוי להתפתח בהן, ארבע דרכים שונות זו מזו כדרך שרק בני אדם עשויים להיות שונים זה מזה אבל, בסופו של דבר, ניזונות האחת מחברתה.  

בתפישתו של קריין, מצב אנושי זה הוא מצב זמני : "סיטואציה קרמזובית" בלב ההיסטוריה שהיא עצמה התפתחות, אבולוציה בלתי פוסקת : רגע בזמן, במקום ובאופי. אבל לא סוף פסוק. הצעד הבא בהתפתחות יבוא כשארבע האפשרויות השונות והיריבות תלמדנה לחיות זו עם זו ; לחיות מבלי לאנוס, לקפח ולהשחית זו את זה או את האפשרויות הטמונות בכולן.   נקודת המוצא של תהליך ההתפתחות היא, איפוא, על פי קריין, בקרמזוב האב, לא רק כהורה הפיזי וכמייצגו של החטא הקדמון. הוא מכיל את הכל, בפוטנציה ובפועל, יִכוליות דיסהרמוניסטית, בלתי מתורבתת זו מעוותת ומסלפת את אופיו ואת אנושיותו. בדור בניו נפרדות הדרכים, מתפרשות האפשרויות מבלי שלמדו להידבר זו עם זו, לקבל האחת את רעותה, לחיות זו בצד זו. אם יש לגזע הקרמזובים עתיד, ודבר זה אינו מובטח כלל וכלל - ואל נשכח כי הגזע הזה הוא הגזע היוצר, ברוח ובגוף - הרי זה לא יוכל לתגשם, ככל נראה, בחייהם שלהם, ברגע הממשי וההרסני שלהם בהיסטוריה.  

מכאן שקריין רואה את סיפורו של דוסטוייבסקי לא רק כדרמה על המצב הקרמזובי שהוא רגע של המצב האנושי כולו בעולם המתייסר בייסורי כפירה, וחוסר משמעות כי אם כדרמה על גורלה ועתידה של רוסיה כחלק מאותו עולם. נתן זך    

תמונות מהצגה

ביקורות

העברה ממדיום למדיום היא מלאכה מסובכת, הרבה יותר מכפי שהדבר עשוי להיראות לעין וכך, קטעים שבקריאה ברומן מעבירים צמרמורת, נשמעים שטוחים ובלתי משכנעים כשהם מוגשים כדיאלוג בין שני אחים. בתוך מסגרת העיבוד הלקוי הזה, הצליח הבמאי, יוהן טאוב, ליצור הצגה מגובשת בעלת קצב טוב. במסגרת תפאורה מרשימה בנזירותה הצליח הבמאי ליצור אווירה שתעביר משהו מן הרוח המיוחדת של הרומאן.

ארבעה שחקנים משתתפים ב'האחים קרמזוב' וכל אחד מהם ממלא כמה תפקידים. בר-שביט ואלכס פלג מגלמים שניהם דמויות מעוותות על גבול המפלצתיות ואצל שניהם בולטים העושר, הגיוון והיכולת להקרין איזשהו כוח פנימי ולהעניק לדמויות עומק משמעותי. גם ישראל בידרמן ממלא את תפקידו בהצלחה וכן שמעון כהן בתפקיד האח הצעיר. בסך הכל רמת הביצוע של ההצגה עולה בהרבה על רמתו של המחזה ובשל עבודתם הנאה של הבמאי והשחקנים כדאי לחובבי תיאטרון לראות את 'האחים קרמזוב'.

שוש וייץ. "ידיעות אחרונות". 14.01.1983

'ריצ'ארד קריין ראה לפניו ארבעה שחקנים ואכן כוחה התיאטרלי של הדרמה הזאת הוא ברביעיה של שחקנים המתוזמרת למופת, ובימויו של טאוב העמיד בפני השחקנים תביעה מורכבת : עיצוב ריאליסטי של דמויות, אך שבירה תיאטרלית חריפה של עיצוב זה מכוחם של המעברים הבלתי פוסקים מדמות לדמות.

את הרושם העמוק ביותר הותיר אצלי שלמה בר-שביט בתפקידו של הבן הממזר, סמרדיאקוב. בביצועו של בר-שביט היה זה תפקיד מזהיר, מלאכת מחשבת של משחק שאופיין ע"י מחוות חדות, עיוותי גוף פתאומיים וגוונים קוליים מורכבים שעיצבו להפליא דמות מתרפסת, חולנית וחורשת רעות. ישראל בידרמן בתפקיד דמיטרי שיווה למשחקו מימד אנושי וחם יותר. התמונה שבה מופיע במערכה השנייה שתוי ומגואל בדם היא בלתי נשכחת.

אליקים ירון. "מעריב". 14.05.1983