ארכיון תיאטרון הבימה
בנדיבות: עדנה וארנן גבריאלי
יוצרים
שחקנים
- אדגר: רמי דנון
- אליס: אורה מאירסון
- קורט: עמי ויינברג
- ג'ני: אילנה רף
- כריסטין: יהודית עמית
על ההצגה
מחזה הנחשב לאחת מיצירות הענק של התיאטרון המודרני, העוסק במאבק רצחני על השלטון. סטרינדברג רואה את החיים כחזיון אכזר שבמרכזו התמודדות בה מסירים גיבוריה את מסכות העידון, החינוך והתרבות, והופכים לחיות טרף הקורעות זו את זו עד שהחזקה והאגרסיבית דורסת את זולתה ומנצחת.
זוג נשוי שעוד לחגוג את חתונת-הכסף מארח קרוב משפחה שהגיע לביקור. לכאורה המצב מוכר - משולש אוהבים נצחי, אבל היחסים בין הבעל, אשתו והמאהב יוצאי דופן:רכים-אלימים, יפים-מפלצתיים. מי מהם צודק? למי מהם להאמין?
בצד יחסי אהבה-שנאה בין הדמויות, חושף סטרינדברג רגעים אנושיים, מלאי הומור, מצחיקים ומשעשעים.
תמונות מהצגה
ביקורות
"רמי דנון מגיש משחק מצויין, אולם חסרה בו האיבה העמוקה לאשת חיקו וזה אחד הסודות של המחזה. את אורה מאירסון לא ראינו מזה זמן רב וחבל משום שהיא שחקנית תרבותית ומוכשרת. היא מצליחה להפגין את האיבה לבעלה. הננו משבחים את התיאטרון על ההעזה להתמודד עם גאון הדרמה והיינו רוצים לראות מחזות אחרים של המחזאי השבדי.
"הבמאי דוד לוין מיקד את פרשנותו למחזה בשתיקות רועמות רבות. הדבר מפתיע ומבטיח על הבמה, שהמדיום שלה מתאפיין בדרך כלל בדיבור. אולם לא תמיד היה לשתיקות השחקנים כיסוי של עולם רגשי, סוער וטרוף פלצות. לעיתים גרמו השתיקות המתארכות יתר על המידה למצב מביך, הן לשחקנים והן לקהל הצופים היושב קרוב לבימת 'הבימרתף'. רמי דנון בתפקיד התובעני של אדגר, יצר דמות קשוחה, אנטיפתית, אלימה וגסה כפי שהטקסט תבע. ההצגה מעניינת ומעלה בעיות קיומיות של שנאה-אהבה במלוא עוזם.