רוקדים בלונאסה

  • הצגה מספר: 465
  • הצגת בכורה: 21/06/1994
  • מספר הצגות שהועלו: 42
רוקדים בלונאסה

יוצרים

שחקנים

על ההצגה

קיץ, 1936, שני זכרנות באים אלי...איך אמא והאחיות שלה תפסו פתאום ידיים לריקוד ספונטני, צוחקות וצורחות... והדוד ג'ק מדשדש בין חדרי הבית כאילו ניסה למצוא משהו אבל לא יכול להזכר מה בדיוק".  

זכרונותיו של מייקל מהקיץ האחרון בו ידעה משפחתו אושר, מתמקדים בשני אירועים - ריקודי ה"לונאסה", חג הקציר האירי, ושובו של אחי אמו, דוד ג'ק, ששימש כומר לכפר מצורעים באוגנדה ונשלח הביתה נגוע במלריה ובשיכחה. "הבית" הוא הבקתה הקטנה באירלנד, בה חיות חמש אחיות רווקות, המתפרנסות בקושי ומגדלות את בנה של הצעירה באחיות - הוא מייקל.  

קיץ 1936 נחרת בזכרונו של מייקל, לאחר התפוררות המשפחה, כקיץ גורלי, של שמחה גדולה וצער עמוק. בקיץ הזה הוא זכה לראות לראשונה גם את אביו, ג'רי, סוכן נוסע קל-דעת שפיתה את אמו, כריס. אהבתה האילמת של אגנס,אחותה ,לג'רי, נכרכת בתשוקה התמימה שיודעת אחות אחרת, רוז ה"איטית במחשבתה", לצעיר כפרי. ובעוד הדודה מגי מתאמצת למצות כל קורטוב של אושר ושמחת-חיים, אחותה הבכירה קייט יודעת כי "הכל עומד להתמוטט".  

ועל הכל מרחפת, מלהיבה ומאיימת, מוסיקה - מוסיקת ריקודים סלוניים ממקלט הרדיו, מוסיקת-חג מריקודי הקציר הפרועים שבגבעות, ופולחני אלילים אפריקאיים שהביא איתו הדוד ג'ק.  

מייקל נזכר, בכמיהה ובפליאה, בבני משפחתו הרוקדים בלונאסה ריקוד אחרון של אושר.    

תמונות מהצגה

ביקורות

"למען האמת, לא כל כך רוקדים בלונאסה, בוודאי לא חמש האחיות. הריקוד בלונאסה הוא דימוי פיוטי מרכזי. לונאסה הוא השם הקדום בתרבות האירית האלילית לחגיגות הקציר. בעולם הקתולי קיימת התנגדות עזה לריקודים האלה, שנתפסים בעיניו כפריצות. העימות בין העולם האלילי לבין העולם הנוצרי הוא עימות בין תרבות של יצרים לבין עולם המדכא אותם. חמש האחיות שהתיסכול המיני מציין אותן אינן רוקדות בלונאסה. האחות הבכורה, הקתולית, אוסרת זאת עליהן. קצת מזכיר את עולם היצרים המדוכאים של לורקה.

הבמאי הצעיר עידו ריקלין, מצא את הטון הנכון למחזה הלירי הזה. בימוי רווי פיוט, מבלי להיסחף לרגשנות. חשוב לציין את משחק הצוות המשובח שבו מתבלטות רבקה גור, עידית טפרסון, אורה מאירסון, אודליה סגל וטלי עצמון. הצגה רגישה מאוד וריקוד מלא פיוט.

אליקים ירון. "מעריב".29.6.1994

"הבמאי עידו ריקלין מפיק את המירב מכל רגע קטן, החל מהנעת הדמויות על הבמה ודרך רגעי קסם קטנים. זו היא עבודתו הראשונה של ריקלין בתיאטרון המקצועי ואפשר לומר שנוסף במאי שיוכל לתרום רבות לתיאטרון הישראלי. והשחקנים : רבקה גור בתפקיד מאופק אך גם רב עוצמה - משחקת את האחות הבוגרת, עידית טפרסון בתפקיד מלא חיים של מגי, טלי עצמון בתפקיד אימו של המספר, כולה חן ויופי ועצב, אורי אברהמי בתפקיד הכומר שהנוכחות הלא נוכחת שלו משכנעת ושוברת את הלב.

ומעל כולם גיל פרנק בתפקיד המספר - יוצר מציאות שלמה כשמבטו נעוץ אי שם בתוך הקהל, אך הידיים והקול שלו מחוללים נפלאות.

מיכאל הנדלזלץ. "הארץ".26.6.1994