תעלולי סקפן

"הקומדיה הפאנקית שמרץ נעורים גופני ונפשי ממש נשפך ממנה, היא הצגתו החדשה של רוני פינקוביץ' בתיאטרון 'הבימה'. אני חסיד מושבע של עבודתו. לא משום שהיא תמיד מושלמת ומלוקקת להיפך, היא לעיתים פגומה וכאילו רשלנית, אבל תמיד רוטטת מחיות. ממולייר לא נותר הרבה בנוסח החדש שיצרו יחד הבמאי ואורן נאמן אבל המבנים והבדיחות הבמתיות של מולייר כה חזקות וקלאסיות משמע עובדות תמיד, שלא התגעגעתי למשהו עם טעם של פעם.

בהצגה רק שני 'זקנים' עזרא דגן וחנן גולדבלט בתפקידי שני האבות המרומים. כי זו הצגה של הפוחחים, שבראשם יוסי טולדו בתפקיד סקאפן, מן פיגארו פה פיגארו שם. מה שעושה את יוסי טולדו לחביב כל כך, היא העובדה שהוא נהנה הנאה משונה מהתעלולים של עצמו. הבמה היא מגרש גרוטאות שהילדים המגודלים הללו משחקים בו. המוזיקה המצויינת רעשנית, אבל לא וולגארית או קולנית עד להחריש.

מחזה משעשע על נעורים, המעניק לתיאטרון הלאומי שלנו גוון צעיר, עכשוי וחצוף. טוב היה לראות הפקה מצויינת, כולה של הדור הבא, מלבד חנן גולדבלט ועזרא דגן שלא הלכו לאיבוד בין בני התשחורת.

"מולייר לא כתב את זה, אבל אני מניח שהיה נהנה. אני הייתי מוותר על כמה רגעים וולגארים ומייחל לעוד כמה רגעי שקט של אהבת אמת, כמו בין סקאפן והמשרתת נרין (שרית חן על סקטים). אבל בסך הכל זוהי הצגה סוחפת מאוד ומשעשעת לא מעט. בנוסח העברי של נתן אלתרמן למחזה הזה אומר סקאפן : "הנני אדם שמתעניין בדור הצעיר". הגרסה הזאת של המחזה הקלאסי עשוייה לגרום לכך שהדור הצעיר יתעניין בתעלולי סקאפן ובתיאטרון.