הברווזון

* חברי הלהקה משחקים גם בתפקידי צפרדעים/אווזים/ברבורים/דגים וחיות אחרות

עיבוד של הסיפור הקלאסי והנודע, שזכה בפרס אוליבייה היוקרתי בבריטניה לשנת 1999

הברווזון המכוער - אגדה מהחיים

בקיץ 1842 התארח הנס כריסטיאן אנדרסן אצל ידידים ממעמד האצולה באחוזת כפרית רחבת ידיים, יום אחד, הוא כותב ביומנו, "הייתי עצוב, שוטטתי ללא מטרה ביערות ובשדות, חשתי מועקה. צץ במוחי רעיון ל"סיפורו של ברווז'', זה רומם את רוחי הנכאה". שלושה שבועות לאחר מכן החל לעבוד על המעשייה שכינה בשם "הברבור", ספור לקטנים ולגדולים. "הברווזון המכוער" נדפס שנה לאחר מכן והיה ללהיט מיידי. יתכן שהסיבה העיקרית להצלחה היתה שהספור לא נכתב לילדים בלבד, הוא נועד גם למבוגרים והעניק להם "חומר למחשבה". יש ב"ברווזון המכוער" רגשות וחוויות שאיתם יכולים ילדים ומבוגרים כאחד להזדהות. יש בו התעללות, היטפלות, הצקה, לעג עלבון ואפילו אלימות פיזית. התעללות - עבור המתעללים אינה אלא שעשוע חולף וקצר, אך היא עלולה להרוס את חייו של הקרבן, ולהוליד בו רגשות של חוסר ערך עצמי ושנאה עצמית. הברווזון המסכן מבקש לנוס מן העולם, לברוח ולהתחבא לא רק מפני המציקים לו אלא מפני כולם, אולי אפילו מפני עצמו. כולם זקוקים לעזרה ותמיכה מן האחרים, אך הברווזון נמצא לבד, הוא מנותק, אין לו חברים, והוא שרוי בעולם עוין שאינו מבין אותו ואינו מרעיף עליו חיבה. אך במרכז הספור מצוי דבר מהותי עוד יותר למצב האנושי - והוא שעל האשמים בחטא הנורא ,"להיות לא כמו כולם"  - נגזר לסבול"

"הברווזון המכוער" הוא בסופו של דבר אישור אופטימי לכך שהמעלות הפנימיות חשובות יותר מן ההתניות החיצוניות, ויוצא הדופן מסוגל להתגבר על כל הבעיות ולהתקבל בזכות מה שהוא. הברווזון הוא ספורו של הנס כריסטיאן אנדרסן עצמו - האישי מכל סיפוריו, גמלוני, חולמני, חיוור, חלוש, לא שותף לחברתם ומשחקיהם של הנערים האחרים. בסופו של דבר, כמו הברווזון, ברח אף הוא - לקופנהגן - אך גם שם לא מצא מפלט. הוא היה "לא כמו כולם",  האחרים  סרבו לקבל אותו. רק לאחר תלאות רבות הצליח להפוך לברבור.

אמיר פיי גוטמן על תפקיד הברווזון בהצגה

שיחקת בעבר?

זהו בעצם ניסיון המשחק הראשון שלי. את הדרך על הבמה התחלתי בלהקת ''היי פייב" ובאותו הזמן לא היה לנו זמן לעשות דברים אחרים,חלק מהעובדה שהיום אני מופיע לבד, היא שאני מחפש מקומות חדשים ואתגרים חדשים להשתלב בהם ואני מקווה ש"הברווזון" הוא רק ההתחלה.

אתה אוהב את מה שגילית על התיאטרון?

בטח. זו אהבה חדשה שמאוד שמחתי לגלות שיש בי. אני נמצא באמצע תהליך ארוך של למידת כל מה שקשור באמנויות הבמה. התכנונים הם להגיע לכל במה אפשרית, אם זה בתיאטרון, אם כזמר ובעתיד גם בטלוויזיה, ברדיו והחלום הגדול שלי הוא להופיע בסרט.

מה מושך אותך בתחום הזה?

כילד וכנער לא חשבתי שאהיה על הבמה כי באותה תקופה עסקתי בספורט (שחייה) ואח"כ ככתב בעיתון וחשבתי שגם אסיים כעיתונאי. אחרי הצבא הייתי בצוות בידור באילת ואז הבנתי שהבמה זה המקום שבו אני מרגיש הכי חי, הכי שלם עם עצמי והכי מאושר והבנתי שזה מה שאעשה.

מה אתה אוהב בתפקיד של הברווזון?

כשקראתי בפעם הראשונה את המחזה, הרגשתי שבנקודות מסויימות יש הקבלה בין החיים שלי לדמות מאחר שכילד לא תמיד הייתי "ברבור" אלא תקופה ארוכה ביליתי עם גשר על השיניים ועם עודף משקל ואף פעם לא הייתי "המלך" של הכיתה כך שבהחלט אני יכול להבין איך מרגיש אדם שהוא קצת יוצא דופן מן המקובל.

לעבר שלך כשחיין יש ביטוי היום בדברים שאתה עושה?

אחד המרכיבים החשובים ביותר בשחייה הוא הקואורדינציה והתאום הזה בין הידיים לרגליים הביא אותי לכך שללמוד לרקוד היה עבורי דבר קל מאוד והאמת היא שהסיבה הראשונית לכך שהורי שלחו אותי לשחות, הייתה להיפטר מהמשקל העודף.

אתה חושב שהתחום של התיאטרון יתפוס את מקום המוסיקה?

אני בסך הכל מרגיש שהיותי רק בן 24 משאיר לי עוד המון זמן לעשות הרבה דברים מגוונים. אני בהחלט אשמח גם להמשיך בתיאטרון כתיאטרון ולאו דווקא במחזות זמר, ואני יודע שבאותה מידה האהבה שלי למוסיקה תשאיר אותי גם בתחום הזה הרבה זמן וכמו שכבר אמרתי, כל במה תגרום לי להיות אדם מאושר.

אתה יודע היום מה תוכניותך הלאה?

לפני שלושה חודשים יצא אלבום הסולו שלי "מנטרה" ומיד בסוף חנוכה אני מתחיל לעבוד לקראת הופעות ותוספת לאלבום, שהם יגיעו באיזור פסח ואני ממש מתגעגע להופיע מול קהל ומחכה לראות את כולם בכל הארץ.

מתוך תכניית ההצגה