לוקאס, הכלה וצייד הפרפרים, המוות

  • הצגה מספר: 575
  • הצגת בכורה: 23/04/2004
  • מספר הצגות שהועלו: 25
לוקאס, הכלה וצייד הפרפרים, המוות

יוצרים

שחקנים

על ההצגה

בשיתוף תיאטרון "החאן"

 

1.הכלה וצייד הפרפרים
בימוי: סיגל אבין
תפאורה ותלבושות: ענת שטרנשוס
מוסיקה: רן בגנו
תאורה: קרן גרנק  

משתתפים:
הכלה: שירה גפן
צייד הפרפרים: שמוליק לוי
קריין: יוסי בנאי
קריינית: גילה אלמגור
קול חתן: רודי סעדה  

כלה הבורחת מחתונתה פוגשת בגן ציבורי צייד פרפרים חובב. המפגש המוזר הזה מעלה בשניהם צללים שאולי לא הכירו, אבל הגן נסגר בשש, והשניים לא יפגשו עוד לעולם. אחד ממחזותיו הנפלאים של נסים אלוני, פיוטי, צלול, שקוף וחמקמק כפרפר.   

 

2. לוקאס הפחדן
מאת: ניסים אלוני
בימוי: קארין סיגל
תפאורה ותלבושות: ענת שטרנשוס
מוסיקה: דורי פרנס
תאורה: קרן גרנק
תנועה: מרינה בלטוב  

משתתפים:
ד"ר קונסטטין לוקאס, מורה:  תומר שרון
הרטה אשתו: עירית פשטן
פרופ' גרגורי: אבינועם מור חיים
פלדי יו"ר המועצה: ניר רון
נגן: יונתן כנען  

במושבה פורחת וסולידרית בארץ ישראל, חובה להיות כמו כולם. לכולם, למשל, יש פריג'ידר חדש, וילדים עם שמות נדירים מהתנ"ך שמצלצלים טוב גם באנגלית. כולם תורמים דם, לוקאס לא. הוא סרבן דם. הוא קורא שירה והוא ישלם על כך.   

3. המוות ישב לידי – מחזה לשחקן ובובה,
ע"פ סיפורי הינשוף מאת: ניסים אלוני
עיבוד ובימוי: מור פרנק
יוצר בובות ושותף ליצירה: עמית דרורי
תפאורה ותלבושות: ענת שטרנשוס
מוסיקה: אבי בללי
תאורה: קרן גרנק
תנועה: עופר עמרם  

משתתפים:
שחקן: אורי הוכמן
שחקן ומפעיל בובה: עופר עמרם  

איך רואה את העולם ילד בדרום תל-אביב, בתקופת מלחמת העולם השניה.ילד שמצחצח הנעליים השכונתי נראה לו כגיבור סיפור אפל. ילד שרואה את השטן שותה ערק בקפה הפינתי. ילד שעתיד להיות סופר.      

תמונות מהצגה

ביקורות

"הערב הזה של שלושה מחזות קצרים מאת ניסים אלוני, המבויימים ע"י שלוש במאיות צעירות, חלק מפרוייקט חשוב שלקחו לעצמם התיאטרונים 'הבימה' ו'החאן' : לחדש את מחזותיו של אלוני. כל אחד מהמחזות מגלה פן אחר של כתיבתו, אבל המשותף לשלושתם הוא הדמיון הסוריאליסטי נפלא וההסתכלות הפיוטית על החיים והמוות. 'לוקאס הפחדן', החלק השני של הערב, הוא הטוב מבין שלוש ההצגות.

קארין סיגל הפכה את מחזה הסאטירי החביב על הלחץ החברתי להיות כמו כולם לסוג של קומיקס מטורף עם אפיונים של סרט אילם. רביעית השחקנים המצויינת מגישה ביצוע חריף, מפתיע ומצחיק עד דמעות. לעומת זאת 'הכלה וצייד הפרפרים' קצת מאכזב. משהו בקצב הקומי שיצרה הבמאית סיגל אבין קצת מכני מידי ועל אף ביצוע מלא חן של שמוליק לוי ושירה גפן, חסרה להצגה מידה של תוגה ועצב שאמורים להתחבא מאחורי הטקסט האבסורדי.

המחזה השלישי 'המוות ישב לידי'. אורי הוכמן, כמספר ילד, יוצר תיאטרון סיפור אפל ומגרה בעיקר בעזרת שימוש יפיפה בבובות מיוחדות שעיצב עמית דרורי ומפעיל עמרם עופר. בסך הכל, על אף החולשות זהו ערב מרשים ומלא קסם שחושף בפנינו את האושר והרגישות של הכתיבה של אלוני ומחזיר אותו בצדק למרכז הבמה.

שי בר-יעקב. "ידיעות אחרונות". 21.06.2004