ארכיון תיאטרון הבימה
בנדיבות: עדנה וארנן גבריאלי
גילה אלמגור-אגמון
כלת פרס ישראל בקולנוע, 2004. תלמידת בית הספר הדרמטי שליד תיאטרון "הבימה". החלה בקריירה כשחקנית מקצועית ב-"הבימה" בגיל 17. השתלמה במשחק בניו-יורק אצל אוטה האגן ולי שטרסברג.
זכתה בפרסים רבים, ביניהם: שחקנית השנה בתיאטרון בשנים: 1965, 1967, 1970, 1969, 1973, שחקנית השנה בקולנוע בשנים: 1969, 1971, 1973, 1980. כן זכתה ב-"פרס השחקנית הטובה" בפסטיבל הסרטים בשיקגו ובפסטיבל הסרטים באטלנטה לשנת 1969, ובסן פרנסיסקו. זכתה ב-"פרס מרגלית" 1985, בפרס "רובינא" 1988, ופרס "מנורת הכסף" לשחקן הקולנוע המצטיין 1989. זוכת פרס "אשת השנה" בתיאטרון בשנת 2000. 2009 - תוארי דוקטור לשם כבוד, אוניברסיטת תל אביב, בן גוריון ומכון ויצמן, 2015 - יקירת העיר תל אביב-יפו, 2015 - אות הוקרה על מפעל חיים, אוניברסיטת בר-אילן.
הצגת היחיד "הקיץ של אביה", המבוססת על ספרה הראשון, זיכתה אותה בפרס "רובינא". הסרט "הקיץ של אביה" ובו היא מופיעה בתפקיד האם גרף פרסים בינלאומיים רבים, ביניהם: "דב הכסף" בברלין, "שיבולת הזהב" בספרד, "סינה קיד" בהולנד. הסרט "עץ הדומים תפוס" הוקרן בפסטיבל קאן וזכה בפרס "וולגין 95" בפסטיבל הסרטים בירושלים. הייתה נשיאת חבר השופטים בפסטיבל הסרטים בקרלו ויוארי בצ'כיה. שימשה חברת מועצת העיר ת"א-יפו ומחזיקת תיק התרבות והאמנויות.
עומדת בראש קרן המשאלות של גילה אלמגור - עמותה לרווחת ילדים חולים במחלות קשות, הגשמת חלומות ומילוי משאלות. על פעילותה זו זכתה באות הנשיא למתנדב שנת תשנ"ו.
כתבה חמישה ספרי ילדים ונוער וכן אוטוביוגרפיה. ספרה הראשון היה "הקיץ של אביה", ספר ההמשך, "עץ הדומים תפוס", "אלכס לרנר דפי ואני" ו"ערגה, ילדה מן החלומות". בשנת 2010 התפרסם ספרה האוטוביוגרפי, "כוכבים יש רק בשמיים".
מאת:
מופיעה בהצגות:
