שמונה נשים
- הצגה מספר: 578
- הצגת בכורה: 20/11/2004
- מספר הצגות שהועלו: 96
יוצרים
- מאת: רובר תומא
- תרגום המחזה ע"פ: עדה בן-נחום
- תרגום השירים, עיבוד ובימוי: נויה לנצט
- תפאורה: מיכל יעקבי
- תלבושות: פרידה קלפהולץ
- מוסיקה: שוש רייזמן
- תנועה: איריס לנה
- תאורה: קרן גרנק
שחקנים
- גבי האם: ליאת גורן
- סוזון הבת הבכורה: איילת רובינסון
- קתרין,הבת הצעירה: לילך כספי
- מאמי, הסבתא: דינה דורון
- אוגוסטין: אורנה רוטברג
- מאדם שאנל: רות לנדאו
- לואיז העוזרת: ענבל שוהם
- פיירט: דוית גביש
על ההצגה
בבית אחוזה בצרפת מתכוננים בני הבית לחג המולד, כאשר, לפתע מופרעת אווירת החג - בעל הבית נמצא מת כשסכין נעוצה לו בגב. הנוכחים - או ליתר דיוק הנוכחות - כולן בנות הבית: אשתו, שתי בנותיו, גיסתו, חמותו, סוכנת הבית,משרתת והאורחת הבלתי הצפויה-אחותו. מאחר ואף זר לא נראה באחוזה מי היא הרוצחת? האם כולן מספרות את האמת? האם לסודותיהן יש קשר לפשע שבוצע? סופת השלג המשתוללת בחוץ והטלפון שנותק,מאלצים את הנשים לנסות לברר בעצמן את התעלומה. כולן הופכות בלשיות ובשלב מסוים גם לחשודות עד לסוף המפתיע.
תמונות מהצגה
ביקורות
"הבמאית נויה לנצט בקשה להיות מקורית. היא שילבה במחזה שירים ומוזיקה, תנועה מסוגננת מאוד, סגנון משחק ובימוי גרוטסקיים אשר כלשעצמם הם בהחלט מבריקים ומרשימים ומעידים על מיומנות מקצועית אבל שייכים לאופרה אחרת. הביצוע מהנה ומשעשע בדרך כלל עם משחק מעולה של כל הצוות, כולן יחד וכל אחת לחוד ואכן ניכר היטב מהבחינה המקצועית נטו שהבמאית יודעת לעבוד עם שחקנים. גם ערן סוכובולסקי, הפסנתרן המלווה, זכור לטוב. אבל העיקר חסר - תשובה לשאלה למה בחרה 'הבימה' במחזה 'שמונה נשים' ואם בחרה, למה לבצע אותו דווקא כך ?