זמן אמת

"סובול מראה לחברה הישראלית את כל הוויכוחים והדילמות, בשפה מעודכנת (הקהל הצעיר מגיב היטב). התוצאה היא קומיקס, תרבות ההמונים המודרנית שבה הדמויות לא מודעות לעצמן. כי סובול מראה לקהל - האדיש, השבע, הבורגני, שבא ל'הבימה' - את מה שהקהל רואה ומאפשר לו לצחוק על השטחיות שלו.

סובול וצ'לטון והשחקנים שלהם מצליחים לדעתי לשכנע את הקהל ש'זמן אמת' שלהם הוא בידור. כי תיאטרון צריך להציג לא את מה שקרה, אלא את מה שיכול היה לקרות (כן, זה אריסטו).

"מה שיכול היה להיות בסיס לדרמה, נשטף אצל סובול לעוד אחד מענייניה של הרפורטאז'ה. אך החולשה העיקרית היא הפעם בעיצוב הדמויות. לא זו בלבד שרובן פלאקטיות, אלא שהן עושות רושם כאילו סובול בכלל לא גמר לעצב אותן, ורק המשחק של אריה מוסקונה ,טטיאנה קנליס-אולייר, סיוון ששון, תומר בן דוד, מיכל ורשאי ואילן דר הוא שמעניק להם מימד של בני אדם חיים.

אין ספק שההצגה שבה היטיבה הבמאית נולה צ'לטון להדריך את השחקנים, מצליחה להתרומם בעוד המחזה נותר מקורקע.