הקמצן

  • הצגה מספר: 678
  • הצגת בכורה: 27/03/2014
  • מספר הצגות שהועלו: 194
תוכניה
הקמצן

יוצרים

שחקנים

על ההצגה

 הקומדיה הקלאסית הנודעת ביותר של מולייר, גדול מחזאי צרפת, הוצגה לראשונה בשנת 1668 על ידי להקתו של מולייר בתקופת שלטונו של לואי ה-14 והיא עד היום אחת מהקומדיות הבולטות בספרות הדרמה וממחזותיו המוצגים ביותר של מולייר. לאחר שהתאלמן, מתכנן הרפגון להשיא את בתו, אליז, לגבר עשיר ומבוגר המוכן לקחתה ללא נדוניה, בעוד הוא עצמו, מבקש להינשא לבחורה צעירה וענייה , מריאן, אשר גם בנו, קליאנט, מאוהב בה.  בסדרה של מצבים קומיים ומעוררי חמלה, מנסים ילדיו של הרפגון לשנות את רוע הגזירה ולבטל את הנישואים הכפויים, כאשר במקביל, מנסה הרפגון לשמור על ממונו, אותו הסתיר בתיבה הרחק מהישג ידם של משרתיו וילדיו. העלילה עוסקת במתח ובקונפליקט שנוצר, בין אהבה וכסף  ומתארת כיצד קמצנותו של הרפגון מאיימת, בסופו של דבר, להותירו חסר כל. ללא כספו, וללא ילדיו.   

ההצגה פתחה את הפסטיבל הבינלאומי לתיאטרון בסין,  שהתקיים ב -  People's Arts Theater' בייג'ינג , 2016    

תמונות מהצגה

סרטונים

ביקורות

"יעקב כהן נחשב ובצדק לאחד מכוכבי 'הבימה'. שמו הולך לפניו ככזה שהקהל מגיע להצגה שלו בגלל שמו וכשרונו. ואכן ניכר כי כהן לקח על עצמו את המשימה ומשכנע בתפקיד הקמצן. הוא שחקן דרמטי נפלא שיודע לעשות שימוש ביכולותיו הדרמטיות והקומיות בו זמנית.

יחד עם זאת, לא רק כהן גונב את ההצגה אלא גם תפאורה מפוארת של שני טור ושלל תרגילי התעמלות בביצוע טלי אורן.

דנה שוכמכר."מעריב סוף השבוע". 4.08.14

"התרגום החדש והעכשווי של אלי ביז'אווי זורם היטב והתפאורה המתוחכמת והדינאמית של שני טור המתבססת על ריבוי דלתות ניידות, יוצרת תחושה פרנואידית משעשעת, אבל מרוב כבוד למקור הפטפטני של מולייר וריבוי הגימיקים הטכניים שמאפשרת התפאורה, מפספסת ההצגה את הבנייה ההדרגתית לקראת השיא הדרמטי".

הרגע שבו הרפגון מגלה שאיבד את תיבת הכסף שלו, התמונה הזאת בביצועו של יעקב כהן ובכוריאוגרפיה המצויינת של אילן רונן, היא תמונה מבריקה בפני עצמה. רוב השחקנים מגישים ביצועים סבירים, לא יותר מזה. עם זאת, מתבלטים לטובה אביב אלוש, טלי אורן, עידן אלתרמן ודניאל סבג.

ההצגה מתבססת על הכריזמה של יעקב כהן בתור הרפגון. הוא יוצר דמות מורכבת המהלכת על חבל דק מהקומי לטראגי. אולם הסיום הדו משמעי נותר סתמי. לא ממש קומדיה אבל גם לא ממש סוף טראגי אירוני. הצגה זו, למרות שהיא עשוייה היטב מבחינת הרבה פרמטרים אמנותיים, אין בה אותה רוח קרנבלית חתרנית שנשבה בהצגות שביים רונן בעבר."

שי בר-יעקב. "ידיעות אחרונות". 25.0714

"ההצגה שרקח הבמאי אילן רונן משבצת בתוכה לא מעט הפתעות ופנינים ולא רק במובן האסתטי שבא לידי ביטוי בתלבושות הנפלאות של מאור צבר - יוצר עטיר דמיון, כושר המצאה והומור, או בבמה שעיצבה שני טור. רונן נותן דגש לגרוטסקה מסוגננת מה שבא לידי ביטוי בתרגום של אלי ביז'וואי בבמה, בהנחיית השחקנים וגם במוסיקה שהלחין אורי וידיסלבסקי.

בתוך קאסט של עשרה שחקנים, זוהי טלי אורן בתפקיד השדכנית, שגונבת את ההצגה. אורן לוקחת את התפקיד ברצינות, אך מרשה לעצמה להשתולל בגבולותיו וזה מקסים ומשוחרר ומידבק בחיוניות.

מירב יודלביץ'. אתר Ynet. 14.07.14