אישה בורחת מבשורה

"ההצגה שבנה חנן שניר על הבמה הפתוחה והלבנה שעיצב רוני תורן בעזרת עבודת ציור של השחקנים עצמם, מצליחה להעביר אותנו בשלבים, עמוק יותר ויותר אל תוך הסיפור הטראגי של המשולש המיוסר שבנה גרוסמן ביחסים שבין אורה, האשה הבורחת מבשורה לבין שני הגברים הפגועים והמתוסבכים המקיפים אותה. את הסיפור שלהם, הצליח חנן שניר להפוך למסע פיוטי, קצבי ופועם בתנועה תמידית בין הזמנים השונים של העלילה.

את כל זה הוא עושה בזכות להקה קטנה ומחוייבת של שחקנים העובדים בצורה נהדרת גם כמוזיקאים, ויוצרים פס קול שהוא לב ליבה של הישראליות, אותו רקח אורי וידיסלבסקי. אך ההצגה שייכת לשלושת השחקנים בתפקידים הראשיים - אמנון וולף, מלא עוצמה ופגיעות כאילן השתקן, דרור קרן, הילד הנצחי ההופך לגבר הכואב החוזר מהשבי המצרי כאברם הפוסט טראומטי ומעל לכל, אפרת בן צור כאורה בתפקיד שהוא מלאכת מחשבת של פריטה על כל הקשת הרגשית-הנשית במנעד מדהים ובאמינות טוטאלית. בזכותם הופכת ההצגה הזו ליצירה תיאטרונית בלתי נשכחת.

"הרעיון להפוך את המרקם הרגשי והמילולי הסבוך הזה להצגת תאטרון הוא מטורף ובלתי אפשרי. וחנן שניר המעבד והבמאי, התפאורן רוני תורן, המלחין אורי וידיסלבסקי, מעצבת התנועה מירי לזר, מעצבת התלבושות פולינה אדמוב והתאורן רוני כהן עשו את הבלתי אפשרי. השחקנים - קבוצה המשדרת התכוונות עמוקה - גיא מסיקה, רינת מטטוב, דויד בילנקה, עמוס בוארון, הראל מוראד ועוד נגנים ושחקנים שיוצרים מציאויות בימתיות, ושניר שמוביל אותם ביד רגישה.

ודניאל סבג, בתפקיד עופר, הילד ששלושת הוריו הביאוהו לעולם הזה, ואמנון וולף בתפקיד אילן, שניצל מאיימי מלחמה אחת, כדי לחיות כהלום הקרב שבו לא נפל. ובעיקר דרור קרן בתפקיד אברם, האב ומי שאמור לזכור ולספר, ואפרת בן צור בתפקיד אורה שקשה להעלות על הדעת, בורחת אמיצה ממנה. קרן נפלא בגמלוניות הכואבת שלו. אפרת בן צור בתפקיד אורה - חסרות לי מילים לתאר את מה שהיא יוצרת על הבמה גם ברכות וגם בעניניות שלה.

וזה בעצם הסיכום של גדולת הספר הזה של גרוסמן וההצגה הזאת של שניר. התהייה-קינה שעימה יוצא הצופה מההצגה המטלטלת הזאת - "מה נהיה מאתנו?"

"אשה בורחת מבשורה" הוא עיבוד מבריק של הבמאי חנן שניר לספרו המכונן של דויד גרוסמן. הוא תאטרון חכם ומורכב, מראה לחיים בארץ הבחירה שלא מאפשרת לך לברוח או לבחור. אי היכולת לברוח מהבשורה הוא החוט השקוף שמחבר בין הבמה לאולם והופך את הקהל לאקטיבי בניגוד מוחלט לרצונו, מפעיל את כל מנגנוני ההגנה והופך את ההצגה לזעקה האנטי-מלחמתית החזקה ביותר שנשמעה מעל הבמה בישראל במשך עשורים. אפרת בן צור בתפקיד פסגה מופתי. הכל שם - מעברי החיים, הגלגולים, התובנות, הצלקות, ההיאחזות הנואשת בחיים.

אברם של דרור קרן, הוא כל מה שהיינו מעדיפים שלא לדעת לראות או לשמוע. חייל שניצל מהשבי, אבל נשאר לנצח בשדה הקרב.