מאמא מיה!

עלילת המחזמר מתרחשת באי קטן ביוון. ערב חתונתה, מבקשת סופי לגלות את זהותו של אביה האמיתי. ביומן של אמה, מגלה סופי מידע המרמז על שלושה מאהבים, איתם בילתה לילה סוער ומלא תשוקה בתקופה בה נכנסה להריון. ללא ידיעת אימה, מזמינה סופי את שלושת המאהבים בתקווה שאחד מהם הוא אביה.

שלושת האבות הפוטנציאליים מתייצבים באי הקסום, במלון הקטן שמנהלות האם והבת, וחולקים זיכרונות נעימים. העלילה מסתבכת כששלושת הגברים מבינים שהכלה אינה יודעת מיהו אביה, ושכל אחד מהם עשוי להיות האב האבוד.

תזמורת: גיורא ליננברג/ליאור רונן - קלידים וניצוח, ליאת פרלוב - קלידים, דניאל וייס - גיטרה, אלון עזיזי - גיטרה בס, טל רונן - תופים, יוני גביוני - כל הקשה, אדם טל - גיטרה

ABBA – סיפורה של להקה!

Anni (אנני-פריד), Björn  (ביורן), Benny (בני),   Agnetha  (אנייטה)

1966
סיפורה של להקת אבבא מתחיל בשוודיה, לפני יותר מחמישה עשורים. ביוני 1966 ביורן אולבאוס (Björn Ulvaeus) פגש בבני אנדרסון (Benny Andersson) לראשונה. ביורן היה חבר בלהקת הפולק הפופולארית - "Hootenanny Singers", בזמן שבני שימש כנגן קלידים ב – "The Hep Stars", להקת הפופ הגדולה והמצליחה ביותר בשוודיה. כמה שבועות לאחר פגישתם הראשונה, כתבו השניים את שירם המשותף הראשון. בסוף העשור הם מיסדו את עבודתם המשותפת. באותה עת בני עזב את הלהקה בה היה חבר, בעוד ש -  "Hootenanny Singers", המשיכה לפעול אך ורק במסגרת אולפני הקלטה והמשיכה להוציא את אלבומיה בחברת התקליטים "Polar", בבעלות סטיג אנדרסון. לימים, ישמש אנדרסון כמנהלה של להקת אבבא ויהיה שותף לכתיבת כמה מלהיטיה, ביניהם: Mamma Mia,  "Waterloo", "Dancing Queen" ,  "Knowing" Me, Knowing You",  I Do, I Do, I Do, I Do, I Do"  ו -  "S.O.S".

1969
באביב 1969, פגשו ביורן ובני את אנייטה פלטסקוג ואנני-פריד לינגסטד שיהפכו לא רק לנשותיהן לעתיד, אלא גם לשתי הצלעות הנוספות של אבבא. אנני-פריד, נורווגית במקורה, הידועה גם בשם פרידה, החלה את קריירת השירה שלה מעט לפני אנייטה. ב – 1978 נישאה לבני.  

1970
בתחילה, ארבעת חברי הלהקה שיתפו פעולה בתור מלווים קוליים ומוסיקליים או כמפיקים לשירים שביצעו כסולנים או כצמדים מתוך ההרכב. הצליל האטרקטיבי שנוצר מארבעת הקולות, הוביל את הרביעייה ליצור מופע קברט בשם "Festfolk" (בעל המשמעות הכפולה של "זוגות מאורסים" ו"מסיבה"). ניסיון ראשון זה, לשיתוף פעולה, לא צלח.

1972
באביב 1972, הלהקה הקליטה את השיר  "People Need Love"  שזכה להצלחה יחסית בשוודיה. באותה עת, ההרכב קרא לעצמו Björn & Benny, Agnetha & Anni-Frid. מעודדים מהצלחתם, התחרו ב – Melodifestival, תחרות זמר שבה נבחר השיר המייצג של שוודיה לאירוויזיון. השיר "Ring Ring", עמו התמודדו בתחרות אמנם הגיע למקום השלישי, אך הסינגל והאלבום שנשא את שמו, זכו להצלחה ענקית באותה שנה בשוודיה. השיר הגיע לראשי המצעדים, גם בארצות אירופה נוספות. 

1974
"ווטרלו" היה השיר השני שביצעה הלהקה במסגרת ה – Melodifestival. בניגוד לניסיון הקודם בתחרות, השיר הגיע למקום הראשון והוביל את ההרכב לגמר אירוויזיון 1974, שנערך בברייטון שבאנגליה. בשלב זה, שינה ההרכב את שמו ל – ABBA, המורכב מראשי התיבות של שמותיהם הפרטיים.  ABBA היה גם שמו של מפעל לשימורי דגים, שהסכים להשאיל אותו ללהקה. הזכייה בתחרות האירוויזיון ב – 6/04/1974, התבררה כרגע החשוב ביותר בתולדות הלהקה. סמוך לניצחון, "ווטרלו" צעד במקום הראשון במצעדי הפזמונים באירופה כולה. בארצות הברית, השיר הגיע  לעשירייה הראשון, אף על פי שתחרות האירוויזיון הייתה חסרת השפעה ברחבי היבשת המוזהבת. האלבום שנשא את שם הלהיט, היה אף הוא הצלחה ענקית בשבדיה. עם זאת, הסטיגמה של "זוכי אירוויזיון" הקשה על הלהקה לזכות ביחס רציני, בעוד היא מנסה לרכוב על ההצלחה הבינלאומית הראשונה שלה. 18 חודשים לאחר מכן, הגיע הסיוע שציפו לו – הלהיט הבינלאומי המצליח, "SOS", מתוך האלבום השלישי, שנשא את שם הלהקה. "Mama Mia", שהוקלט אף הוא לאלבום זה, החזיר את הלהקה למקום הראשון במצעד הפזמונים הבריטי, אליו הגיעו תשע פעמים נוספות בין השנים 1974 – 1980. במשך עשרה שבועות, שהה השיר במקום הראשון במצעד הפזמונים באוסטרליה, שהייתה הראשונה שהפיצה אותו גם כסינגל. במהלך השנתיים הבאות, אוסטרליה תיתפס ב"קדחת אבבא" ותעניק ללהקה מקום ראשון לשישה להיטים שונים. 

1976
בשנה זו מצליחה הלהקה למצב עצמה כאחת הפופולאריות ביותר ברחבי העולם. האוספים "Greatest Hits" ו – "The Best of ABBA" הופכו לשוברי קופות בינלאומיים. "Fernando" ו – "Dancing Queen" צעדו במקומות הראשונים של מצעדי הפזמונים.  "Dancing Queen" הוא גם השיר היחידי של אבבא, שהגיע למקום הראשון במצעד מחוץ לשבדיה (בריטניה). בסוף השנה, יצא אלבומה הרביעי של הלהקה, "Arrival". שירי האלבום ובראשם "Money, Money, Money"  ו -  "Knowing Me, Knowing You" הסתערו על  מצעדי הפזמונים. מיד לאחר מכן יצאה הלהקה לסיבוב הופעות מצליח באירופה ובאוסטרליה (ינואר-מרץ 1977).עם הגעת ההרכב לאוסטרליה, התחילו צילומי הסרט העתידי "ABBA – The Movie". הפרמיירה שנערכה בחודש דצמבר 1977, כללה גם את יציאת האלבום הבא: "ABBA – The Album", עם הלהיטים "The Name Of The Game" ו – "Take A Chance On Me".


1978
במהלך מסע קידום מכירות בארצות הברית, השיר "Take A Chance On Me" זכה להיכלל ב - Top Three single (שלושת הסינגלים הטובים ביותר) ו - "ABBA – The Album" התמקם בין עשרים האלבומים הטובים ביותר (Top Twenty). אלבומה השישי של הלהקה "Voulez-Vous",שיצא באפריל 1979, הנפיק את הלהיטים "Summer Night City" ו – "Chiquitita". מוקדם יותר באותה שנה, בני ואנייטה הכריזו על גירושיהם. הפרידה המתוקשרת לא שמה קץ להרכב, אך היא מנפצת את תדמית "שני הזוגות השמחים שעושים מוזיקה ביחד". 


1979 
בסתיו 1979, יצא הסינגל ("Gimme! Gimme! Gimme! (A Man After Midnight" ובמקביל החל מסע הופעות שכלל את קנדה, ארצות הברית ואירופה. Greatest Hits Vol. 2, אלבום אוסף שני, זכה להצלחה בינלאומית. 

1980
בחודש מרץ, 1980, הופיעה הלהקה ביפן. לימים התברר שאלו היו הקונצרטים האחרונים שלה בפני קהל קוני כרטיסים. המשך השנה הוקדש  להקלטת האלבום ."Super Trouper" ,"The Winner Takes It All" ושיר הנושא מתוכו, הפכו לקלאסיקות. 

1981
בפברואר של אותה השנה, תדמית "הזוגות המאושרים" התנפצה סופית, כאשר בני ופרידה הכריזו על גירושיהם. עובדה זו לא סיכלה את העבודה המשותפת של ההרכב, שהוציא בסוף השנה את אלבומו השמיני  "The Visitors", שהלהיט הגדול ביותר מתוכו היה "One Of Us".

1982
במהלך השנה האנרגיה של הלהקה התחילה להתמסמס בהדרגה: בני וביורן החלו בכתיבת המחזמר  "Chess". במקביל, אנייטה ופרידה חידשו את קריירת הסולו שלהן. האלבום שיצא באותה שנה, The Singles – The"
"First Ten Years, היה אוסף כפול שכלל שני שירים חדשים. אחד מהם, "The Day before You Came", שנחשב להקלטה הטובה והמגובשת ביותר של הלהקה, לא הפך להצלחה בקנה מידה בינלאומי, כפי שההרכב היה מורגל. בסוף אותה שנה החליטה ABBA  לקחת הפסקה. "תמיד נוכל לחזור ולהופיע יחד", הסבירו בהחלטתם...

"מאמא מיה" – מרעיון למחזמר

"אבבא" נכנסה לעולם התיאטרון כאשר בני אנדרסון וביורן אולבאוס כתבו יחד עם התמלילן טים רייס את המחזמר הראשון שלהם, "Chess". המחזמר הפך לקאלט ברחבי העולם בזכות השירים One Night In Bangkok   ו – I Know Him So Well. הייתה זאת ג'ודי קריימר, המפיקה בפועל של "Chess" שזיהתה לראשונה את הפוטנציאל התיאטרלי בשירי הפופ של "אבבא". את השיר "The Winner Takes It All", לדוגמה, היא תיארה כ"רכבת הרים של אהבה ואובדן". תוך כדי האזנה לילית על ריצפת דירתה לתקליטי "אבבא", נרקם הרעיון למחזמר. 
קריימר גייסה לפרויקט את המחזאית עטורת הפרסים, קתרין ג'ונסון לכתיבת הסיפור. משום שלא רצתה שהמחזמר יהפוך למופע מחווה לאבבא, התעקשה על כך שהעלילה תהיה מקורית ועכשווית ושיהיה ניתן לשזור אותה בין השירים. מאוחר יותר, צרפה קריימר את פילדיה לויד בתור במאית. לימים סיפרה שהשילוב של שלוש הנשים עוצמתיות בתפקידי הפקה מרכזיים – תופעה יוצאת דופן בעולם התיאטרון – סייע ליצירת דמויות נשיות חזקות ב"מאמא מיה". 
ב – 6/04/1999 (במסגרת יום השנה ה – 25 לניצחון "אבבא" באירוויזיון), התקיימה הפרמיירה של "מאמא מיה", בתיאטרון "Prince Edward" שבלונדון. "לא היה לנו שום מושג איך המחזמר יתקבל, סיפרה קריימר, "הצופים שיצאו מגדרם, קמו ממושביהם והחלו לשיר ולרקוד בין המעברים. 
בהמשך, הוצג המחזמר בתיאטרון "Royal Alexandre" בטורונטו קנדה ושנה לאחר מכן ב - Winter Garden, ברודווי. שם הוא זכה לאחת המכירות המקדימות הגדולות ביותר בהיסטוריה של התיאטרון. 
למעלה משלושים מליון צופים ברחבי העולם, הפכו את "מאמא מיה", לאחת מההפקות הפופולאריות ביותר בהיסטוריה של התיאטרון. נכון להיום מספר ההפקות של המחזמר, שרצות בו זמנית ברחבי העולם, גבוה יותר מכל מחזמר אחר. 
בשנת 2008, זכה המחזמר לעיבוד קולנועי בכיכובם של מריל סטריפ, אמנדה סייפריד, פירס ברוסנן, קולין פירת' וסטלאן סקארסגארד. סרט ההמשך, "Mamma Mia! Here We Go Again", שיצא לאקרנים עשר שנים לאחר מכן, שילב להיטים נוספים של הלהקה.  

Jukebox Musical – ג'וּקְבּוֹקְס

95 שנה לפני שיצא התקליט הראשון של "אבבא", המציא תומס אדיסון את הפונוגראף (1877), המכשיר הראשון שאפשר הקלטה של צלילים ע"ג סלילי שעווה, לשמר אותם על גבי מדיה מכנית ולהשמיעם שוב. הפונוגראף, שהתגלה כפופולארי, משך יזמים למצוא דרכים להפיק כסף מהתופעה. 13 שנים לאחר מכן פיתח לואיס גלאס את המכשיר, כך שיהיה מופעל על ידי מטבעות. בנוסף, חיבר לו צינורות האזנה מרובים. את ה - "nickel-in-a-slot" (כך קרא למכשיר החדש), הציב גלאס ב - Palais Royale Saloon בסאן פרנסיסקו, שהיה בבעלותו. ב – 1906, ג'ון גאבל שידרג את ההמצאה, שכעת נקראה "Automatic Entertainer", כך ששילב מספר סלילים לבחירת המאזינים. בהמשך, החליפו אותם התקליטים. המונח  ג'וקבוקס, שהופעלו על ידי מטבעות  הופיע רק לקראת סוף שנות השלושים של המאה העשרים ומקורו שנוי בחלוקת. ישנם הסוברים ששמו של המכשיר נגזר מהמילה האפריקאית jook, שמשמעותה "לרקוד". אחרים, טוענים שמקור המילה הוא מהמונח "Juke joint" – בארים בצידי הדרך שסיפקו מוסיקה, ריקודים, הימורים ושתייה, לאוכלוסיה האפרו-אמריקאית בדרום מזרח ארצות הברית. שיא הפופולאריות של הג'וקבוקס היה באמצע שנות החמישים כאשר  750,000  מכונות היו מפוזרות ברחבי ארצות הברית. בשנות השבעים והשמונים, חלה ירידה בשימוש בהן. מכונות הג'וקבוקס זכו לרנסאנס  עם כניסת טכנולוגיית התקליטורים והתבססות שוק העתיקות וכיום ישנן 250,000 מכונות בשימוש.


מכונת להיטים  - המחזמר!

ה – Jukebox Musical הוא מחזמר בימתי או קולנועי, העושה שימוש בשירים פופולאריים בפס הקול. בדרך כלל, שירים שבוצעו על ידי זמר או להקה אהובים, שנכתבו על ידם או עבורם. גם אם מדובר בקאוורים. השירים נארגים לכדי עלילה דרמטית, הסובבת לעיתים סביב סיפורו הביוגראפי של המבצע. בין הג'וקבוקס הראשונים, ניתן למנות את: (Beatlemania (1975, המבוסס על שירי להקת "הביטלס" ו – (Elvis (1977. העלייה בפופולאריות של הז'אנר, התרחשה בשנת 1999 עם הצלחת "מאמא מיה", שנבנה סביב המוסיקה של להקת "אבבא". ג'וקבוקס נוספים כמו 'Jersey Boys'  - סיפורו של פרנקי ולי ולהקת "ארבע העונות", 'Movin’ Out' המבוסס על שיריו של בילי ג'ואל ו 'Priscilla, Queen of the Desert' המשלב להיטי פופ ידועים ואהובים  כ - “I Will Survive”, "Go West" ו – "?What's Love Got to Do with It הצליחו אף הם. בעוד אחרים, שנכתבו על פי אותה נוסחה, נחלו כישלון צורב: 'Lennon', שגולל את סיפור חייו של ג'ון לנון בשילוב שיריו כסולן ו -  'Viva Forever!', המבוסס על שירי ה"ספייס גירלס"