הרטיטי את לבי

"הרטיטי את לבי" הוא מחזה שכתב חנוך לוין בשנותיו האחרונות ופורסם רק כמה שנים אחרי מותו, אבל הוא דווקא מזכיר את סגנון הקומדיות המוקדמות של לוין כמו "יעקב ולידנטל" או "סוחרי הגומי", המספרות על גברים ונשים הנמצאים במערכות יחסים בלתי אפשריות, שבהן הסיפוק תמיד נמצא מעבר לאופק. במרכז העלילה שני זוגות המשמשים כהפכים משלימים. 

מירי לזר ביימה את המחזה כמופע מסוגנן עם שפה תנועתית-ליצנית, על מסוע מסתובב המכניס ומוציא את הדמויות. בעזרת המוזיקה הנהדרת שכתב אוהד חיטמן היא בנתה הצגה רגישה ומצחיקה, שמצליחה לחבר בין הפיוט לעליבות ובין הגיחוך לרומנטיקה.

בעיקר היא נעזרה בעבודה מצוינת של צוות השחקנים, הכולל את השלישייה שחר רז, ניל משען וזוהר בדש, כצוות הגברברים המלווים את הגברת ללללה לכל מקום. מאיה מעוז מייצרת דמות גרוטסקית וצעקנית במתכוון בתור ככה ככה המרירה ואילו עמי סמולרצ'יק כפשוניאק המובס, מייצר כנגדה דמות עלובה ונוגעת ללב. יעל לבנטל היא ללללה, מושא התשוקה של גיבור המחזה, והיא בונה היטב את הדו פרצופיות של הדמות, המודעת למשחק שהיא נאלצת לשחק. מעל לכולם, ההצגה שייכת לבן יוסיפוביץ' המקסים בתפקיד "השופט" למקה, המגיש ביצוע ליצני תמים, מקסים ומלא אופטימיות ילדותית נואשת של איש המתעקש לשמור על הפנטזיה שלו בכל מחיר. 

התוצאה היא הצגה מצחיקה, חכמה, אירונית ומרגשת,כזו שבאמת מסוגלת לגרום לנו בסיום להיאנח, כפי שאומר לנו המחזאי בשורת הסיום הזכורה לטוב: היה לנו כאן "אוהו" גדול!