חנוך לוין

מחזאי, במאי, משורר וסופר, כתב מחזות, מערכונים, פזמונים ושירה ; את מרבית מחזותיו ביים בעצמו. החל את דרכו כסאטיריקן בתקופת לימודיו באוניברסיטת תל אביב. מחזותיו הראשונים היו סאטירות פוליטית, ביקורת נוקבת על שכרון נצחון מלחמת ששת הימים ולעג לדפוסי הרהב של החברה הישראלית. בהמשך כתב קומדיות המתמקדות בתשוקותיהם ובסבלותיהם של דמויות עגמומיות במסגרת חברתית של זוג או משפחה, בשיכון או בשכונה עירונית זו או אחרת. בסוף שנות השבעים הסתמן כיוון חדש במחזותיו, המחזות המיתולוגיים, המבוססים על מיתוסים מרכזיים בתרבות המערב. לוין פיתח שפה דרמטית ותיאטרונית ייחודית, שנוצרה תוך שילוב בין הטקסט הפיוטי שכתב לבין הדימויים שעיצב עם השחקנים ומעצבי התפאורה, התלבושות והתפאורה, המוסיקאי והכוריאוגרף. הצגותיו התאפיינו ביכולתו לשלב בין עבודתם של יוצרים שונים והיו תמיד חגיגה של מילים ודימויים חזותיים, המבוססת על אהבה רבה לתיאטרון ולכל הלוקחים חלק בהצגה.