ילדי השדה

"המחזה 'ילדי השדה' לפרץ הירשביין מהווה מזמן נכס חשוב בתיאטרון היהודי בעולם. כל החוגים הדרמטיים והתיאטרונים הטובים ברחבי תפוצות ישראל, ראו את ה"גרינע פעלדער" כאחד המחזות המשובחים ברפרטואר שלהם והצליחו בו תמיד. ועדיין לא נס ליחו כנראה כי על כן הציגה עכשיו ב'הבימה' אותו המחזה והרושם הכללי היה הצגה נאה וחמודה.

ההומור הפשוט והמלבב, האידיליות העממית הכנה והציר האידאולוגי עצמו - כיסופי בני הטבע לתורה וכמיהת איש התורה לטבע. כל אלה לא איבדו את חינם גם כיום, אחרי שידוד מערכות פסיכוסוציאלי כה עמוק וחריף, אשר חל בתוך העם בעשרת השנים האחרונות וגם כאן, במקום בו מצא שידוד מערכות זה את ביטויו העז והמכריע ביותר.

יש ללמוד ממחזה זה על נקודה חשובה בספרות הגולה ובחייה - על שכבה מישראל שחיה מחוץ לתחום הסוציולוגי והתרבותי של העם. גיבורי המחזה אין הם נמצאים בתוך התחום אשר תחם הקב"ה לבחיר העמים למען לא יראה ניר ואילן ולא יפרוש חלילה ממשנתו. כי אם זבל פרות מובל על ידיהם מהרפת שעל יד הבית לשדות הירוקים. 'ילדי השדה' המה.

רבים היו הנתיבים בהם טעה הירשביין עד אשר מצא ויצא לדרך המלך של מחזה עממי-ראליסטי שרוך לירי נסוך עליו. טוב עשתה 'הבימה' שהעלתה את המחזה הרחוק הזה וטוב שבעתיים על כי העלתה אותו טוב כיום פה.