ארכיון תיאטרון הבימה
בנדיבות: עדנה וארנן גבריאלי
מנחם גנסין
1882 - 1951
אחד מ-12 מייסדי הבימה במוסקבה 1917. נולד בפולין. אחיו הוא אורי ניסן גנסין, הסופר העברי הנודע. היה פעיל במפלגת פועלי ציון וב-1904, עלה לארץ ישראל עם ראשוני "עלייה שניה". עבד בהוראה וניהול בית ספר עברי ביפו. הצטרף לחוג "חובבי הבמה העברית" והפך למנהיגו. מטרת החוג הייתה ליצור אומנות עברית. להקת החובבים, פעלה בתנאים קשים במשך עשר שנים. ב-1912, עם גירוש היהודים מיפו ע"י השלטון התורכי, עזב את הארץ ונסע לורשה. שם פגש את נחום צמח ויחד איתו החליטו לייסד להקת שחקנים עברית ומקצועית. אליהם הצטרפה חנה רובינא. אולם, ב-1914, עם פרוץ המלחמה, נפרדו דרכיהם של השלושה שהחליטו "שיעבור עלינו מה, את רעיון הבימה לא נעזוב כי עוד נשוב נפגש ונמשיך".
ואכן, נפגשו השלושה בשנית וב-1917 הקימו את "הבימה". ב-1923, עזב את "הבימה", חזר ארצה והפך למנהל התא"י - התיאטרון הארץ ישראלי, אותו ניהל עד 1927, מועד סגירת התיאטרון. גנסין ביים בתא''י את ההצגות: בלשצר, חלום יעקב, המבול, הדיבוק ועוד. בבלשצר יצר סגנון במוי מרתק, וזכה לבקורות מצויינות, ב-1928, עם בואה של הבימה ארצה, חזר להיות חבר בלהקה ושיחק בהצגות רבות עד פטירתו. ב-1932 שיחק בסרט העברי הראשון בארץ ישראל – עודד הנודד. היה מעורה במפעל חוג הבימה לנוער, לימד משחק בסטודיה הדרמטית ונהג להסביר ולנתח תהליכי יצירה ועיצוב דמויות בצורה ברורה וקולעת.
על משחקו זכה בפרסים מטעם עיריית תל אביב ומטעם הסתדרות העובדים בארץ ישראל.
מנחם גנסין נפטר לאחר מחלה ממושכת, בגיל 69 .
ביבליוגרפיה גנסין, מנחם, 1946, דרכי עם התאטרון העברי. הוצאת הקיבוץ המאוחד. שמעון לב-ארי, 1991, מנחם גנסין - ארבעים שנה למותו. במה - רבעון לדרמה, כרך כ''ו, חוברת מס' 125, עמ' 79-83.
תרגום:
מופיע בהצגות:
