מיס מייבל

אחותה התאומה של מיס מייבל הלכה לעולמה. בצוואתה, שנכתבה לפני מותה הורישה האחות את כל רכושה הרב למוסדות צדקה וחסד לשם הקמת מפעלים לטובת הציבור: בית חולים, אתר נופש לילדי עניים, הכשרתו המקצועית של אדריכל צעיר וכלכלת גנן לעת זיקנתו. צוואתה של האחות מעוררת התפעלות רבה, אך גם תמיהה מדוע מייבל עצמה לא מוזכרת בה.  

בביתה  של מייבל מתכנסים עורך הדין והיורשים. הכל מתנהל על מי מנוחות, עד שמתגלה הסוד הנורא: מיס מייבל רצחה את אחותה התאומה שהייתה אישה רעה וקמצנית משום ששחששה שכל הונה של האחות יתבזבז על "מאהב" שהעמיד פניי מחזר כדי לזכות בכספה. סוד נוסף רובץ מעל ראשה של מייבל. לא רק שרצחה את אחותה, היא גם זייפה את הצוואה. כדי שהצוואה תצא לפועל, בוחרת מיס מייבל לשים קץ לחייה. אילו הייתה נשפטת ומסתירה את זיוף הצווואה נדיבה, היה בית המשפט מקל בעונשה, אך יחד עם זאת גם מבטל את הצוואה. אם הייתה מסתירה את המניעים מוסריים שהובילו אותה לבצע את המעשה, בוודאי היה בית המשפט דן אותה למיתה.

כך, לאחר שהקריבה את חיי אחותה, נאלצת מייבל להקריב גם את עצמה על מזבח שאיפותיה. היא שילמה במחיר חייה כדי לכפר על המעשה הנועז והאיום שעשתה, לדעתה מתוך כוונות טהורות וחשובות. ואם זהו המחיר ששילמה, אולי יכופר לה.  

מכס בורד