מעשה בנסיך

  • הצגה מספר: 121
  • הצגת בכורה: 25/01/1953
  • מספר הצגות שהועלו: 45
מעשה בנסיך

יוצרים

שחקנים

על ההצגה

אחד ממחזותיו הראשונים של אברהם גולדפאדן.

"מעשה בנסיך" או בשמו המקורי "קבצנזון את הונגרמן" (קבצנים ורעבים), פארודיה מוסיקלית המציגה את ההווי הפולקלוריסטי של ראשית התיאטרון היהודי ואת חיי השחקנים הנודדים על פני העיירות השונות הנושאים בחובם את חדוות החיים והיצירה.      

חילוקי דעות בעניין העלאת "מעשה בנסיך":  

"הוויכוח על הצגת 'מעשה בנסיך' ב'הבימה' סוער ביותר. בעיתון העיתונאים בתל אביב, הגיעו הדברים כמעט לתגרת ידיים כאשר יהושע ברטונוב תקף את ד"ר ח. גמזו וד.ב. מלכין על בקורתם את ההצגה ואחר כך קרא את משל "הכלכלב והפיל" לקרילוב. פרצה סערת וויכוחים ואף הקהל נתחלק לשני מחנות: חסידי גולדפאדן ומתנגדיו.

25.01.1953        

תמונות מהצגה

ביקורות

"הצגה זו עוררה וויכוחים חריפים. הללו מתנגדים והללו משבחים. הרי שההצגה אינה פושרת. הקהל אינו אדיש. הוא מתרשם מןההצגה האמוציונאלית ובכך השיגה 'הבימה' את מבוקשה. 'מעשה בנסיך' מתאר לנו את ראשיתו של התיאטרון היהודי, את חיי השחקנים הנודדים על פני עיירות, הסובלים והנענים והנושאים בכל זאת בחובם את חדוות החיים.

המחזה הוצג בניו יורק בעברית על ידי המועדון "דר" הרצל - ציון קלוב" ב - 1906, 1907, 1908, כלומר לא משהו חד פעמי, אלא הצגה שהייתה למסורת. 'הבימה' נגשה ל'מעשה בנסיך' מתוך יחס של כבוד. זה כבר לא ראינו ב'הבימה' הצגה חמה ומלבבת כזאת. הצייר אריה נבון נתן את הטון במסך הטלאים שלו. זהו מסך הפגנתי, נועז. אמנם טלאי על גבי טלאי, אך בעל טעם יכול לבנות גם מטלאים עלובים רישום צבעוני המהנה את העין.

המשחק חי, רענן, חינני. אין אף שחקן אחד בין הוותיקים והצעירים שלא התחמם בהיכנסו לתפקידו וניכרת ידו המדריכה של דוד ליכט, הבמאי. זה זמן רב לא ראינו את חנה הנדלר,למשל, בשובבותה הטבעית. כמה דמויות נחרטות בזיכרון. עדה טל, רפאל קלצ'קין, ישראל בקר, נחום בוכמן, שמואל רודנסקי, שמואל סגל.

יבושם לאלה הדוגלים גם בארץ בנסיכים לועזיים. אנו הצופים הפשוטים מחבבים ומתחממים לשעה כשאנו מסתכלים ב'נסיך יהודי' בן "עמך" האביון, הנושא בחובו את חדוות החיים.

י.מ. ניימן. "דבר השבוע ". 29.01.1953

"אתם, ששאלתם אותי לפשר דבר, מפני מה אינכם מבינים ואינכם מרגישים את המוצג לעיניכם ואינכם מבינים את הקשר בין 'כל זה' והתיאטרון שלנו והחיים שלנו. אתם, שהייתם נכונים בגלל אי הבנה זו ואי הרגשה זו ליפול חלילה אל יוון מצולת נחיתות או הפחיתות של ניתוקכם מיהדות וממקורותיה ; אתם, ידידיי ומיודעיי, שני 'הייקים', 'האמריקאי', 'הבולגרית' וכל 'הצברים' שלי במידה ששאלתם אותי אענה לכם.

לא זו הייתה העיירה היהודית ולא זה היה התיאטרון היהודי ! אכן היה בתיאטרון היהודי בראשיתו גולדפאדן - ולא זה היה גולדפאדן לא זה מ"קבצנזון את הונגרמן" דווקא - אבל התיאטרון היהודי לא היה גולדפאדן ! לפני למעלה מיובל שנים, כבר פינה התיאטרון הגולדפאדני את מקומו לתיאטרון יהודי חדש מסוג אחר לגמרי. זה תיאטרונם של שלום עליכם, י. ל פרץ, דוד פינסקי, פרץ הירשביין ועוד. החוזר לגודלפאדן - חוזר ל"פרה-היסטוריה".

הבימוי, התרגום, הציור, המוסיקה והמשחק. מה לכתוב על כל אלה ? כיצד אומרת בהצגה חנה'לה לאביה ר' ייצחוק : "נאין פאפא !" ועוד שלוש פעמים, נאין פאפא!"

ד.ב. מלכין."על המשמר". 29.01.1953

"יש לציין את שירתה המלבבת של עדה טל שהתבלטה במיוחד בגלמה את תפקיד פריידלה הנערה המשרתת. אך בעצם, גם הוותיקים וגם הצעירים משחקני 'הבימה' עמדו על הגובה והייתה מורגשת האחריות שכל אחד נטל על עצמו במשימה והמטרה הנאה שבהצגה זו.

עיתון "קולנוע". 29.01.1953