ארכיון תיאטרון הבימה
בנדיבות: עדנה וארנן גבריאלי
ליליום
- הצגה מספר: 123
- הצגת בכורה: 25/03/1953
- מספר הצגות שהועלו: 19
יוצרים
- מאת: פראנץ מולנאר
- תרגום: מנשה לוין
- בימוי: יוליוס גלנר
- תפאורה: פאול לוי
- מוסיקה: פאול לוי
שחקנים
- ליליום: רפאל קלצ'קין
- יולי: שושנה רביד
- מרי: מרים זוהר
- מרת מוסקאט: נאוה שאן
- מרת הולונדר: חנה'לה הנדלר
- הולנדר הצעיר: עמוס אריכא
- פיצ'ור: ישראל בקר
- לואיזה: שפרירה זכאי
- מקסימיליאן בייפלד: מישא אשרוב
- לינצמן: מנחם בנימיני
- מפקח המשטרה: יהושע ברטונוב
- שוטר א': ארי ורשבר
- שוטר ב': שלמה ברוק
- רופא: מנחם גולן
- ד"ר רייך: יהודה רובינשטיין
- סטפן קדר: שמואל סגל, יוסף רודן
על ההצגה
ליליום, הצעיר ויפה התואר, עובד ככרוז בקרוסלת סוסים באחד הירידים בעיר.בקסמו הרב ובמתק שפתיו הוא מפיל ברשתו נשים רבות, משום כך מרשה לעצמו להיות גס רוח ושחצן שאינו שש אף להכותן. לאחר שצעירה כפרית מושלכת מהקרוסלה על ידי בעלת היריד, החוששת מהצעירה שתרחיק ממנה את ליליום,אהובה, הוא מתפטר ונישא לה.
לאחר החתונה מתגלה פרצופו האמיתי של ליליום. הוא מזלזל באשתו ואף מכה אותה, אך כשהיא מודיעה לו שהיא הרה הוא אינו מתפתה לבגוד בה עם בעלת היריד המבטיחה להשיב לו את עבודתו ככרוז בקרוסלה. ליליום לא מוצא משרה חלופית ומנסה את מזלו בשוד. הוא נתפס וכדי לא לשבת מאחורי סורג ובריח מחליט להתאבד. ליליום עולה לשמיים ושם נערך לו משפט. בסופו נאמר לו כי אם ירצה להיכנס בשערי גן העדן עליו לרדת חזרה לעולם ולעשות מעשה טוב.
ליליום חוזר לביתו ובידו שי לבתו התינוקת שנולדה לאחר מותו.
"ליליום" היווה את הבסיס למחזמר "קרוסל" מאת רוג'רס והמרשטיין.
תמונות מהצגה
ביקורות
"ליליום" המתר חיי פרבר בבודפשט מלפני 40 שנה שייך לסוג המחזות התצוגתיים כמו "אופרה בגרוש". רומנטיקה של שודדים וגנבים, עולם תחתון עטור הילה. כשם שלא התלהבנו מ"אופרה בגרוש" כך אין אנו מתלהבים יתר על המידה מ"ליליום". בארץ, שיש בה מחסור בשוטרים ועודף של גנבים וליסטים - אין הכרח להעלות את הדמויות האפלות על הבמה.
האורח מלונדון הבמאי יוליוס גלנר רכש את אמון הקהל שלנו בעיקר אודות להצגותיו השיקספיריות. האין מומחיותו ראויה למחזה יותר חשוב מ"ליליום" ? רוב השחקנים שומרים במתכוון על ריחוק ומגישים את דמויותיהם בסגנון של גרוטסקה.
הצגה צבעונית, רעשנית, נאה ומחוסרת משקל.