שלושה שברחו

"המחזה האנגלי הזה, שהוא כה מצליח באנגליה, איבד משהו בטילטולי הדרך בין לונדון לתל אביב. יש בו יותר התחכמויות מחוכמה. זה אוסף של פיליטונים מומחזים.

הבעיה : מלחמת האבות והבנים. האבות מנסים איכשהו לחנך את ילדיהם, אך הילדים מתחצפים ורוצים לחנך את הוריהם. הבמאי נהג בזהירות ושמר על כך ששחקנינו לא יחרגו מהמסגרת האנגלית. הם מאומנים ועצורים, אך לא נשתחררו ממעצורים. ניכר שהם לא בבית. הסרטים האנגלים המשובחים חינכו אותנו להבנת האווירה של הבית האנגלי, מה שבמה עברית אינה יכולה להשיג בצורה משכנעת. במחזה מודרני מתורגם יהיה תמיד משהו של חקיינות חובבנית. רק בקלאסיקה יכול השחקן העברי להתעלות, להכניס בו להט ולהלהיב אותנו.

בבינוניות לועזית מתורגמת אינם הסיכויים הללו, ומתקבל משהו פושר. טוב לפחות ש"בשלושה שברחו" אין כל דבר פוגם, ובכמה קטעים ההצגה מהנה ומשעשעת"

"קלצ'קין הוא ג'ון המדן מצויין. הוא השכיל להפוך את המלאכותי לטבעי, לבלתי אמצעי, לחופשי, למזהיר לרגעים, מחמת ההומור הדק, החיוניות שבמימיקה, האיזון המסוגנן משהו שבתנועותיו. בתמונה השניה של המערכה הראשונה, שולט שרגא פרידמן על הבמה. זה התפקיד הטוב ביותר שבוצע עד כה על ידו. שמואל סגל בתפקידו החיה ממש בסם רעננות את המערכה השניה. זהו הישג גדול לשחקן. הנאה גדולה היא לראותו מותח את חוט הקונדסות כמעט עד גבול יכולתו האחרון.

ראוי הוא שמואל סגל שינתן לו תפקיד חשוב, טראגי-קומי למען יתמודד עם משהו קשה יותר מכל תפקידיו עד כה.