בית התה של ירח אוגוסט

"טקסט המחזה שהאמריקאית שלו נעשתה עברית טובה בידי דן בן-אמוץ, מוגש לצופה על ידי רפאל קלצ'קין ושכרו כפול ומכופל. הוא הכיר לדעת אחת הדמויות הבמתיות שתתלווה אליו מעתה ועד זמנים ארוכים ; סקיני התורגמן יהיה זכור לו מעתה והוא, הצופה, חזר והכיר לדעת שחקן מצויין שהיה חביב עליו מאוד לפני ימים רבים ונתרחק ממנו משום מה בזמנים האחרונים. אם סקיני של קלצ'קין הנהו בחזקת 'מציאה' בעלת ערך, הרי קלצ'קין בסקיני הנהו אבידה שהוחזרה לבעליה.

ולו היה פועלו של יוליוס גלנר בהצגת 'בית התה' רק זה - אף אז היה פועלו רב ושכרו מובטח, כי גדול שכרה של השבת אבידה. קלצ'קין יצר דמות של איש ביניים שלמד לדעת על בוריין את תבונותיהם של שני הצדדים שהוא מתווך ביניהם ומאז נודע לו שאם כי 'העולם לא דומה לאוקינווה - העולם מלא שינויים נחמדים' אין ההבדל בין אדם לאדם אלא בפרטים חיצוניים : 'פורנוגרפיה שאלה של גיאוגרפיה'.

דמות זו של פילוסוף קטן, המאיר באור משלו את כל בעלי החכמה הגדולה הנקרים לו בדרך העלתה את המחזה מעל לעצמו וריתקה את מבטי הצופה למעלה אל רפאל קלצ'קין בעל הדמות. יוליוס גלנר בנה לא את ההצגה בלבד אלא את משחק ההצגה והכל נעשה טבעי ופשוט וכל אחד מהמשתתפים בהצגה עשה לא רק מה שהוא יכול לעשות כי אם מה שהוא צריך לעשות.

מרים זוהר כבר איננה בחזקת הפתעה. ב'בית התה' חזרה ומשכה אליה מחדש את תשומת הלב. משחקה טבעי כל כך ופנימי כל כך, עד שגם הצופה ולא רק התורגמן - 'מבין' כל מילה 'יפנית' שלה. המוסיקה של גארי ברתיני, בניצוחו של צבי רוזן מלווה בטוב טעם את המתארע לעין הצופה על הבמה. יוסף קרל יצר אטמוספירה ותמונה כאחד. השותפות עם יוליוס גלנר נתגלתה שוב כשותפות ברוכה ורבת ערך. זוהי קומדיה שהצלחתה מובטחת עתה ל'הבימה'.