יוצרים
- מאת: אריסטופאנס
- תרגום, ע"פ נוסח אנגלי של דאלי פיץ: נסים אלוני
- בימוי: מינוס וולנקיס
- תפאורה ותלבושות: ניקולאס גאורגיאדיס
- מוסיקה: גארי ברתיני
- תנועה: רות הריס
שחקנים
- ליזיסטרטה: שושנה רביד
- קלוניקה: שושנה דואר
- מירינה: דליה פרידלנד, אילנה קופר
- אילונה: דליה פרידלנד, אילנה קופר
- קרנאה: יעל קפלן
- למפיטו: אלישבע מיכאלי
- אנדרוניקה: שושנה פלדש
- קלאוניקה: מלכה עופרת
- קדמיאה: בת-שבע רוזנבאום
- איסמניה: עזה שניאורסון
- רודיפה: יהודית עמיר
- אגלאה: לילי וולקוביצקי
- סטרטיליס: חנה'לה הנדלר
- קרטילה: עדה טל (טרייבמן), פנינה פרח
- קליקי: אלישבע מיכאלי
- פילורגוס: מאיר מרגלית
- דרקס: יוסי בנאי
- קלפסידימוס: ראובן שפר
- פקיד: שמואל (מולה) רודנסקי
- קינזיס: נחום בוכמן
- מנס: אורי קובלסקי
- שליח ספרטני: יוסי בנאי
- גנרל אתונאי: אברהם פורמן
- גנרל ספרטני: יהודה אפרוני
- מקהלה: אברהם צורי, יוסף קלמן
- חייל אתונאי: אברהם צורי
על ההצגה
הערה: המוסיקה המבוססת על שירי עם יווניים לוקטו על ידי מינוס וולאנקיס ועובדו על ידי גארי ברתיני. פרקי מוסיקה חוברו על ידי גארי ברתיני. הריקודים בהצגה הוכנו על ידי רות האריס עפ"י רעיונות כוריאוגרפיים של מינוס וולאנאקיס.
"מכתב למערכת" שהתפרסם בעיתון "הארץ" ב - 4.02.1959 :
חזיתי בהצגת 'ליזיסטרטה' ובושה כיסתה את פניי למראה השחקנים והשחקניות שכל מעיניהם היו להבליט את התאווה המינית בצורה הגסה ביותר. האמנם זהו תיאטרון 'הבימה' הידוע לנו ברמתו התרבותית האמנותית זה עשרות שנים? האמנם היה הכרח להציג את המחזה בצורה כה וולגארית? היטיב לעשות חבר הכנסת מר סוזאייב שהעלה את ביקרתו על ההצגה בעת הדין על התקציב.
רחל כהן, רמת גן.
תמונות מהצגה
ביקורות
"הצגת 'ליזיסטרטה' בתפיסתו של הבמאי האורח מינוס וולנקיס נאמנה לאריסטופנס ולרוחו. יחד עם נאמנות זו ידע הבמאי לנער מן ההצגה את אבק 'העתיקות' - הקלאסיות, ההופך לא פעם מחזה קלאסי להצגה 'מכובדת' וחסרת רוח חיים. במרבית ההצגה שם הבמאי את הדגש על האופי החושני של המחזה, לא בלבד במה שנוגע לעלילה, אלא לכל מה שמשתמע ממנה ולכל הנשמע בה.
מר וולנקיס , הבמאי, הציג מיזנסצינות מצויינות, שילובי תנועה וצבע מהנים את העין, שטף ורצף הצגה מעולים, המצאות בימוי קומיות שופעות חן. שושנה רביד בתפקיד ליזיסטרטה מילאה תפקידה בשכלול ובליטוש ואין ספק שהעבודה המצויינת שהושקעה כאן, הן מצד הבמאי והן מצד השחקנית תישא פירות מבורכים בעתיד. אך עובדה היא שאנו חשים בעבודה, במאמץ, בעיצוב המנוגד לאישיות ועל כן - אין זו ליזיסטרטה מנהיגה, אלא חייכינית, קלה, נשית, פקחית, מתבדחת, המצליחה בכח נשיותה.
שני שחקנים בהצגה זו בולטים משכמם ומעלה מכל השאר, הרי הם שושנה דואר ומאיר מרגלית. יש לציין גם את יוסף בנאי, נחום בוכמן, שמואל רודנסקי ודליה פרידלנד. אין לתאר הצגה זו - כדמותה - בלי תרגומו המעולה של נסים אלוני. תרגום נאמן וספרותי גם יחד ואין להאמין כמעט שאפשר להפיח בו מידה כזאת של רוח חיים ורוח עברית. כמו כן, שררה הרמוניה מוחלטת בין הבימוי לבין התפאורה והתלבושות. הלחנים שעיבד גארי ברתיני היו קרובים לליבנו, לעיתים אף מלאי ריגוש.