העושה נפלאות
- הצגה מספר: 174
- הצגת בכורה: 03/12/1960
- מספר הצגות שהועלו: 172
יוצרים
- מאת: וויליאם גיבסון
- תרגום: יונה אריאלי
- בימוי: אברהם ניניו
- תפאורה: ארנון אדר
- תלבושות: עופרה בורלא
שחקנים
- הרופא: דוד ברוך, יהודה רובינשטיין
- קייט קלר: שושנה דואר, פנינה פרח
- קפטן קלר: ישראל בקר, שמואל (מולה) רודנסקי
- מרתה: לאורה ריבלין
- פרסי: גד נעמן
- ויני: חנה'לה הנדלר, ניורה שיין
- הלן קלר: דליה כהן, רינה נתן
- ג'ימס קלר: יהודה אפרוני, ניסים עזיקרי
- דודה איו: אלישבע מיכאלי, תמרה רובינס
- אנגנוס: שלמה ברוק, יהושע ברטונוב, ישראל רובינצ'יק
- אן סאליבן: מרים זוהר, עדנה פלידל
- ילדות עוורות: תמר ארגלזי, ויטה גולדינברג, מרגלית מחאוף, תמר מנובה
על ההצגה
הלן קלר, עיוורת, חרשת ואילמת, הייתה כבת שש כשהופיעה בעולמה החשוך והדומם אן סוליבן. סוליבן, עיוורת בעצמה, הצליחה ללמד את הילדה שיטות שונות באמצעותן החלה לראות, לקרוא ולהתקשר עם סביבתה. זו הייתה משימה קשה משום התקפי הזעם של הלן האומללה , אך אן סוליבן לא נכנעה ולמרות שהייתה ללא כל נסיון בהוראה גאלה את הילדה ובגיל תשע תלמידתה יכלה לבטא את המילים: אני לא אילמת יותר ! .
בעזרת מורתה למדה הלן קלר אנגלית, צרפתית, גרמנית, רומית, ספרות והנדסה. סוליבן ליוותה אותה כל שנות לימודיה ואייתה לתוך כף ידה את ההרצאות והשיעורים השונים עד שסיימה את חוק לימודיה בבית הספר היסודי ובתיכון. במהלך חייה ערכה קלר מסעות רבים ברחבי אמריקה בהם נאמה ופעלה לטובת העיוורים והחרשים אילמים.
"הרגשתי בצעדים קרבים. הושטתי את ידי לפנים משום שחשבתי שזו אימי שמתקרבת. מישהו אחז בהן , ליטף אותן והחל לגלות לי את כל. ומעל לכל לאהוב אותי"
הלן קלר
תמונות מהצגה
ביקורות
"הערב הוכח כי יש עדיין ביכולתו של התיאטרון לזכך את האדם, את הצופה כפי שהיה בידי הטראגדיה היוונית הקדומה לזכך באמצעות הקטרזיס. הערב יצאנו מ'הבימה' מזוככים, מטוהרים, מאמינים בכח מסירותו של האדם. ערב אנושי עמוק, ערב של משחק מצויין שהופגן ע"י מרים זוהר והילדה דליה כהן, אשר - אין לשער שבלי עזרתו ועמלו המפרך של הבמאי ניניו, הייתה מצליחה להגיע לדרגת הזדהות כזו עם הגיבורה הזעירה שהפכה במרצת הימים לדמות אנושית גדולה : הלן קלר.
ערב ללא עלילה רומנטית, ללא מתח בלשי, ללא אקוסטיקה מעוסה, ללא גנבים ויצאניות ובכל זאת : ערב תיאטראי גדול ב'הבימה'.