משפט פיתגורס
- הצגה מספר: 211
- הצגת בכורה: 02/10/1965
- מספר הצגות שהועלו: 11
יוצרים
- מאת: נתן אלתרמן
- בימוי: שרגא פרידמן
- תפאורה ותלבושות: אריה נבון
- תאורה: נתן פנטורין
שחקנים
- פיתגורס: אמנון מסקין
- המנהל: אהרון מסקין
- אחיו החולה של המנהל: רפאל קלצ'קין
- יששכר: אברהם רונאי
- צלצח: שלמה בר שביט, ליאו פילר
- רוזה: אלישבע מיכאלי
- דינה: שולמית ירון (רווח)
- מרקו: ליאו יונג
- בעל הבר: שמואל (מולה) רודנסקי
על ההצגה
נתן אלתרמן מציג את בעיית השתלטות הטכניקה על האדם המודרני, עד כי פרשת רצח צריכה למצוא את פתרונה באמצעות מחשב אלקטרוני.
העלילה מתרחשת במכון מדעי העוסק בבנית מחשב אלקטרוני מהמשוכללים בעולם. המחשב מדבר, מלא באינפורמציה, אמנם הוא עדיין לא יודע לשקר, אבל צוות המדענים עובד גם על זה.הוא אינו יודע שסוד קיומו וגורלו נתון בידי מדען שפיקח על בנייתו. המחזה מעלה את השאלה האם תוכל המכונה לתפוס את מקומו של האדם ומסקנתו היא שעל אף המדע והישגיו, לעולם תגיע המכונה ליסוד המוסרי הראשוני של האדם. המדע הוא רק מפלט האנושות ואסור לה לאבד את יסוד הפכחון והמחשבה.
תמונות מהצגה
סרטונים
ביקורות
"בליל של קטעי רעיונות, פסאודו פילוסופיה חבוטה, פשטנות מתמיהה ומביכה, שירה ממדרגה שלישית. כמה אבות טיפוסים ומספר בדיחות. הצגה כבדה, מייגעת, ארוכה, סטטית, שבימויה כושל ומכשיל. וגם אם נמצאים על הבמה כמה שחקנים טובים כאהרון מסקין, אמנון מסקין, שרק את קולו שמענו, אלישבע מיכאלי ושלמה בר-שביט, קשה לבוא אליהם בדרישות, מאחר שגם המחזאי וגם הבמאי נתאכזרו אליהם. האחראים על מה שקרה הערב על במת התיאטרון הלאומי שלנו : נתן אלתרמן המחזאי, שרגא פרידמן הבמאי ואריה לבנון צייר התפאורה.
"המחזה נפל קורבן לספרותיות שופעת, ובמידה רבה גם לרצון לקשור קשר אלגורי בין סאטירה אקטואלית בעלת משמעות חריפה לבין פנטזיה פיוטית-סמלית - נוסף כמובן, להיעדר אלמנטים דרמטורגיים של ממש. הייתה זו שמחת עניים, דלה ענייה ומשעממת, ערב מיותר ומאכזב שכולו כישלון. כשיצאנו ממועקת האולם, רמזו הכוכבים שבחוץ על אלתרמן אחר ואולי עוד נזכה בתיאטרון גם לחגיגת קיץ מפרי עטו. אמן.