האדמה הזאת

"חצי יובל שנים עברו מאז הציגה הבימה לראשונה את 'האדמה הזאת' מחזה המתאר את תולדותיה של חדרה ואת מאבקם של המתנחלים הראשונים באדמה ובתורכים. עברו עשרים וחמש שנים ותיאטרון הבימה במסגרת המפעל המופתי 'אמנות לעם' מציג מחזה זה בעיירות פיתוח במקומות שונים במדינה. כמי שמטפל באירועי תיאטרון ובידור של כל ימות השנה, הייתה זו לי הפעם הראשונה מאז אני עוסק בתחום זה שמופע תיאטרוני גרם לי התרגשות אמיתית שחרגה מעל ומעבר למה שהתרחש על הבימה.

התחושות שעורר המופע לא באו מן הבימה כי אם מן האולם. תחושת ההזדהות העמוקה של קהל תושבי דימונה עם ההצגה, הגיע למימדים שמעולם לא הייתי עד לשכמותם. לבסוף, כדאי היה לבוא לדימונה, ולו גם לערב אחד כדי להיווכח שלא כל הזוהר במדינה מתרכז ברחוב דיזינגוף בתל אביב. בשום בכורה תל אביבית נוצצת לא ראיתי מספר כה גדול של חתיכות. עתידה של דימונה לפניה.

"יש לקבל בעין יפה את החלטתו של התיאטרון הלאומי 'הבימה' לחדש הצגת מחזהו של אשמן. מחזה זה היה אחת מאבני הפינה של המחזאות המקורית כאשר הועלה לראשונה על קרשי 'הבימה' בשנת 42. קשה להניח שהיום יכול הקהל העירוני המחונך על ברכי התיאטרון לקבל את ההצגה כפשוטה. אולם קיים בארץ קהל עממי שאין לו הרגלי הליכה לתיאטרון ואף אין לו ידע רב על תולדות המדינה ובעיותיה. אין ספק שתיאטרון יכול להיות מנוף חינוכי עצום לקהל זה וכדאי כל מאמץ כדי להגיע אליו.