האדמה הזאת

  • הצגה מספר: 67
  • הצגת בכורה: 19/09/1942
  • מספר הצגות שהועלו: 213
הועלה גם בשנים:
האדמה הזאת

יוצרים

שחקנים

על ההצגה

חניכי ביה"ס  הדרמטי : נחום בוכמן, יצחק שולמן (שילה) ומרדכי בן-זאב  

העלילה מתרחשת במושבה השוכנת בלב הביצות, שתושביה סובלים ממחלת הקדחת. תקווה שבאר חדשה הנחפרת במקום תרפא את האנשים מהמחלה הקשה, לא מתממשת. הרגשות סוערים ומתפתח וויכוח אידאולוגי בין התומכים בעזיבת המקום לבין  אלה הרוצים להקים בסתר צריפי עץ ולהאחז באדמה.          

תמונות מהצגה

סרטונים

ביקורות

"המחזה כה ישר, כה תמים וכה נרגש מעצם החומר שבו, האווירה הכללית כל כך סימפטית עד כי אין כמעט רצון לגשת אליו באמת המידה הבלתי נעימה של ביקורת ולנתח את הפרטים. בייחוד כך נדמה לי יש כאן כדי לזעזע את ליבם של בני הנעורים שיראו במוצג את האהבה לתולדות הארץ הזאת וטוב אם יתעכבו בעיקר על כך. אף על פי כן, אין להסתפק בדברים כלליים אלה ומן ההכרח להעיר כמה הערות על המחזה והנפשות הפועלות שבו.

יש סצינות ארוכות יתר על המידה. והמשכנע פחות מכל במחזה הוא הקונפליקט האנושי שבו ובעיקר דמותו של פנחס על אהבתו ולבטיו ומעשיו הרעים. מי הוא פנחס זה שבמחזהו של אשמן הוא סתם "בחורון" החושב את עצמו כאינדבידואליסט וקוסמופוליט ורוצה להמשיך את לימודיו בחוץ לארץ. אין הוא אומר אפילו משפט אחד שיש בו מחשבה של ממש.

האמנם כדאי להתווכח עם ברנש כזה? ילך אל אשר ילך, הארץ תיבנה בלעדיו ביתר הצלחה וחסל. הרי המלחמה באנטלקטואלים, אם הייתה כזאת, הייתה דווקא משום שלא רצינו לוותר על אינטלקט בשורותינו, רצינו "לאקלם" אותו בתוכנו, רצינו להפוך אף את הספקנות לכח בונה אצלנו. ואם לא הצלחנו - נכשלנו. ארי קוטאי בתפקיד פנחס, משחקו חיוור, אך כנראה אין זו אשמתו. קשה לשחקן להגיד בחשיבות יתר דברים שבייסודם אינם מביעים את האדם.

גם רבי יואל, איננו דמות מקורית ביותר ורק משחקו של אהרון מסקין הוא שהעלה אותה לדרגה של אותן דמויות הבמה שלא בנקל נשכח אותן. כאן, במשחקו של מסקין, מורגשת באמת הכנות שבכותרת המחזה : האדמה הזאת. כח ראשוני של משחק, קומה זקופה והטון הלבבי שאין כלל לערער אחריו.

לאה גולדברג. "דבר". 21.09.1942