מעבר לגבולין

"הצגת 'מעבר לגבולין' היא לקוייה מהרבה בחינות טכניות. המעבד והבמאי יוסף מונדי לא פתר את כל בעיות ארגונו של המחזה ובימויו. לא השמיט ממנו כמה דמויות בלתי הכרחיות וחטא בערבוב סגנונות. ועם זאת, זוהי הצגה מרשימה ומשקפת בעוצמה גדולה, אחדות מבחינות הייסוד ודמויות הייסוד של העם היהודי ואת ראייתו של ברנר המפחידה בבהירותה האכזרית את טיבם של אישים, אידיאולוגיות ותנועות פוליטיות.

ביצועים טובים עיתים אף טובים מאוד, ניתנים ע"י אלכס פלג, נעמי גרינבויום ומיכאל ורשביאק. תפאורה יפה וחזקה נוצרה ע"י אלי סיני.

"זהו נסיון מעניין להעלות משכחה יחסית 'קלאסיקון' עברי מראשוני הספרות העברית החדשה ומפעיליה הידועים של תנועת הפועלים בארץ. אין זו יצירה דרמטית מגובשת. סיפור תלאותיה וקורתיה של משפחה יהודית שהיגרה מרוסיה לאנגליה, ניתן במחזה על רקע אידאולוגי, רצוף וויכוחים, על ציונות, יהדות, טריטוריאליזם ועוד. המעניין הוא שדווקא דברים אלה, אשר האקטואליות שלהם חלפה, נשמעים רלוונטיים גם בימינו.

אלא שהמחזה נופל בין שני כיסאות, העלילתי והפובליציסטי. גיבוש חסר גם בבימויו של יוסף מונדי. ההצגה נעה מסגנון נטורליסטי חריף בתחילתה אל סגנון אקספרסיוניסטי לא פחות חריף בחלקה השני. למרות שהתמונות הבמתיות בחלק השני הן אפקטיביות מבחינה תיאטרלית, הולכות ומטשטשות הדמויות שאחדות מהן לא היו ברורות לבמאי ולשחקנים מלכתחילה. בסך הכל, ערב מעניין אשר אינו מצליח להעניק חוייה תיאטרלית שלמה.