שבת ראשון שני

"ערב שלם ראינו קליפה ללא תוך, קומדיה כמעט ללא צחוק משחק די טוב ללא משמעות, תפאורת רקע מצויינת ללא טבור שבו תתחולל עלילה מעניינת, קלישאות במקום פסיכולוגיה והרבה הרבה איטלקיות. כל הנפשות היו סטראוטיפיות ראית אותן בהרמת המסך ולא השתנו למעשה עד רידתו. כמבקר אינני רואה מה יש "לנתח" כאן הכל היה חביב ורדוד, לא נתקלתי בשום הפתעה, בשום אימרה שזקפה את אוזני ובוודאי לא נתקלתי באותה משמעות כפולה באותם רבדים תת קרקעיים או תת נפשיים שהתכניה הבטיחה לנו. הקיצור, קומדיה שטוחה.

השחקנים עשו כמיטב יכולתם. רפאל קלצ'קין היה טוב מאוד בתפקידו. מרים זוהר ניסתה להיות מטרוניתא איטלקית לכל דבר, הייתה ערה וחיננית אף כי דקות גזרתה הפריעה לי במקצת במילוי תפקיד זה. נחום בוכמן היה סביר מן ההתחלה ועד הסוף. עדה טל הייתה מסוגננת, עזרא דגן הפליא בצד הקומי של תפקידו. הקיצור, אפשר בהחלט לשבת ולצפות בקומדיה זו על שלוש מערכותיה אך היא נשכחת מליבך קצת במהלכה ומיד עם צאתך ממנה.

"צוחקים על שטויות ונהנים כשהבמאי אילן אלדד ניסה לתבל את המחזה במובאות באיטלקית ובמילים איטלקיות בודדות המשובצות בתוך המחזה ומשוות לו רוח נפוליטאנית מיוחדת. אדוארדו דה פיליפו המחזאי שהעלה את מחזהו בראשונה על קרשי תיאטרונו, צוחק מעט על "המטומטמים" הצוחקים מהבדיחות.