ארכיון תיאטרון הבימה
בנדיבות: עדנה וארנן גבריאלי
ידיים מזוהמות
- הצגה מספר: 360
- הצגת בכורה: 04/06/1983
- מספר הצגות שהועלו: 17
יוצרים
- מאת: ז'אן פול סארטר
- תרגום: יהושע סובול
- בימוי: דוד ברגמן
- תפאורה ותלבושות: אלי סיני
- תאורה: נתן פנטורין
שחקנים
- אולגה: דליה פרידלנד
- הוגו: משה בקר
- לואי: דוד ברוך
- איבן (גאורג): שמעון כהן
- ג'סיקה: מירב גרי
- לאון: רולף ברין
- הידרר: מישא אשרוב
- הנסיך: אלכס פלג
- קרסקי: שמואל עצמון
על ההצגה
עלילת המחזה מתרחשת במרכז אירופה בתקופת הכיבוש הנאצי. במרכזו, עומדת התנגשות חריפה בין שני אנשים המייצגים שתי השקפות-עולם מנוגדות זו לזו, כשם שאופיים וריקעם האישי שונים זה מזה. הוגו, אינטלקטואל שמאלני צעיר, הוא אידיאליסט חסר-פשרות שאינו מוכן לקבל שום סטיה מהדרך ומן הרעיון שבהם הוא מאמין. הוא שואף אל המוחלט, ותובע את הדבקות במוחלט ללא ויתור. לעומתו מתייצב הידרר, המנהיג המבוגר, הבשל, המנוסה והמשופשף, שמטרתו העיקרית הינה להגיע לשלטון על מנת לממש באמצעותו את אותם רעיונות בהם מאמין הוגו, אלא שהידרר מוכן לעשות בדרכו אל השלטון כל מיני פשרות, ואין הוא נרתע משום תכסיס אשר יסייע בידו לתפוס את השלטון. ההתנגשות בין השניים, שהיא בלתי נמנעת ולו רק מטעמים רעיוניים, מוחרפת כאשר למערכת היחסים העדינה והמורכבת בין שני הגברים נקלעת ג'סיקה, אשתו הצעירה, היפה והסוררת של הוגו, הנמשכת לאישיותו החזקה והמוצקה של הידרר. המחזה נכתב בשנת 1948, ובאותה שנה גם הוצג לראשונה בפריס. בשעתו ראו בו ביקורת נוקבת על דרכה של המפלגה הקומוניסטית בתקופה הסוערת של מלחמת העולם השניה. עם חלוף השנים מתבלטת יותר ויותר איכותו האוניברסלית של המחזה המטפל ללא פשרות במציאות שבה מידרדר ויכוח פוליטי לעימות אלים המלווה שפיכות דמים, מציאות שעם חלוף הזמן מסתמנת יותר ויותר כמציאות חיינו כאן ועכשיו.
תמונות מהצגה
ביקורות
"המחזה זכה בשעתו ב-48, כשנכתב והוצג לראשונה, ללא פחות מ-925 הצגות. כאשר יצא בדפוס ב-1955 נמכר ב-140.000 עותקים. בין המחבר לבין קוראי היצירה והצופים בה נחלקו הדעות לגבי מהות המחזה והמסר שלו. סארטר התכוון לכתוב יצירה אוניברסאלית על משחקים פוליטיים ואילו הקהל קיבל את המסר כמכוון בעיקר נגד המתרחש במפלגות הקומוניסטיות בעולם.
מירב גרי הצעירה בתפקידה של ג'סיקה מגישה דמות אמינה, כנה ומצליחה לגוון את תפקידה של האישה הצעצוע, המבינה אט אט לאיזו קלחת נקלעה. גם דליה פרידלנד מיטיבה לגלם את דמותה של עסקנית המפלגה הקשוחה, הצייתנית, אך היודעת להפגין גם רגש אנושי כלפי הוגו שהיא כנראה מאוהבת בו בסתר ליבה.
"יש בפי לומר דברים בשבחם של כמה מן השחקנים. אני סבור שמשה בקר יצר דמות מעניינת של אינטלקטואל רגיש ולא יוצלח. מירב גרי, שיוותה נוכחות מרשימה לתפקיד שהוא שולי מעיקרו, בעוד שדליה פרידלנד יצרה דמות אמינה ואנושית בתפקיד משנה כפוי טובה.
"תיאטרון 'הבימה' הגיש לנו הפעם הצגה יפה, מעניינת ואף אקטואלית במידת מה. משה בקר בתפקיד הוגו מעולה וכן מישה אשרוב בתפקיד הידרר. רולף ברין בתפקיד לאון, אחד משומרי הראש של הידרר - אמין מאוד.