מריוס
- הצגה מספר: 488
- הצגת בכורה: 08/07/1996
- מספר הצגות שהועלו: 79
יוצרים
- מאת: מרסל פניול
- תרגום: אלי מלכא
- נוסח הצגה: יהושע קנז
- בימוי: מיקי גורביץ'
- תפאורה: אדריאן ווקס
- תלבושות: עדנה סובול
- מוסיקה: ערן דינור
- תאורה: פליס רוס
שחקנים
- אקסרטפיג: פאבל ציטרינל
- מריוס: יואב הייט
- פיקואזו: טוביה גלבר
- נער מסיק: יוסי עיני
- פאני: אביטל פסטרנק
- סזאר: זאב רווח
- פאניס: אברהם מור
- מר ברן: עופר זוהר
- אונורין, עוברת אורח, לקוחה: רבקה גור
- קצין: שלמה תרשיש
על ההצגה
בנמל מרסיי נמצא הבר של סזאר. הוא משמש מקום מפגש לחבריו של סזאר, עוברי אורח, לקוחות ויורדי ים. סזאר רוצה שבנו, מריוס, יירש אותו בבוא היום בניהול המקום. אבל מריוס חולם על הים.
הוא מביט בקנאה באניות העוזבות את הנמל ומפליגות אל הארצות הרחוקות. מריוס אוהב בכל לב גם את פאני, מוכרת הצדפות, איתה גדל, אבל מסתיר את רגשותיו כלפיה וכך נקרע בין שתי אהובותיו הגדולות.
החיים בבר הקטן במרסיי מתנהלים על מי מנוחות עד שלתמונה נכנס פאניס, אלמן, מבוגר ועשיר, המבקש את ידה של פאני. קנאתו של מריוס מתעוררת, כשחיזורו של פאניס הופך גלוי.
פאני, האוהבת את מריוס, מנסה לסחוט ממנו גילוי אהבה כלשהו. אבל מריוס רוקם תכנית בריחה. הוא יעלה על אחת הספינות ויגשים את חלומו.
לילה אחד נפגשים שני הצעירים. באותו לילה מגלה מריוס לפאני את אהבתו, אך נאלץ לחשוף בפיה גם את תכנית בריחתו.
על רקע זה פורחת אהבתם הצעירה.
עתה גם התלבטותה של פאני אינה קלה. האם תגזול את אושרו של אהובה ולא תניח לו להגשים את חלומו על הים ? ואולי תנצח האהבה את החלום ומריוס ימצא את אושרו לצידה, על היבשה...
תמונות מהצגה
ביקורות
"מריוס אינה הצגה רעה. היא גם לא טובה. היא פשוט סתמית, מיושנת ונמחקת מהתודעה ברגע בו היא נגמרת. למחזה לא היה ערך רב בשנים בהן עלה לראשונה והיום הוא לכל היותר מעשיה לא מזיקה. ההצגה עשוייה במקצעיות רבה ומתורגמת בהרבה חן. יואב הייט ואביטל פסטרנק בתפקיד האוהבים הם נחמדים, אבל לא יותר מזה. כמו הם, רוב האחרים ואפילו זאב רווח בתפקיד אביו של מריוס לא מצליח להוציא את ההצגה מהסתמיות המיושנת שלה.
"זאב רווח הוא סזאר המוזג : שחקן בעל אישיות ומיומנויות ששנים של בידור לא הצליחו לקלקל. הוא יודע להפליא, למצוא את הרגע הנכון לרגש הנכון. הוא נעזר בטמפרמנט הנכון של אברהם מור. אחד הדברים שרווח עושה בתפקיד סזאר המוזג, הוא להחזיר את היין שלא נשתה לבקבוק. וזאת בעצם ההצגה : יין יישן שמתאמצים להחזירו לבקבוק לא כל כך חדש. נראה שהקהל ישתה לרוויה, אבל זה עניין של טעם. אני נותרתי עם טעם של יין שמתאמצים להחזירו לבקבוק.