יוליוס קיסר

  • הצגה מספר: 515
  • הצגת בכורה: 11/03/1999
  • מספר הצגות שהועלו: 19
הועלה גם בשנים:
יוליוס קיסר

יוצרים

שחקנים

על ההצגה

שלטון היחיד המתעצם של קיסר מאיים על ההנהגה המסורתית של רומא הרפובליקנית. קסיוס קושר קשר לרצוח את קיסר. הוא משכנע את ברוטוס, ידיד של קיסר ואישיות נערצת ברומא, לעמוד בראש הקשר. בליל ה-15 במארס מתחוללת סופה גדולה ברומא, והעיר מתמלאת שמועות על תופעות על טבעיות מבשרות רע.

בליל בלהות זה מתהדק הקשר נגד קיסר. למחרת בבוקר, בישיבת הסנאט, הקושרים מתנפלים על קיסר ודוקרים אותו למוות אנטוניוס, מקורבו של קיסר, מגיע לזירת הרצח וטוען שיהיה מוכן לפעול יחד עם הקושרים לייצוב המצב הפוליטי. ברוטוס מתיר לו לשאת הספד בהלוויתו של קיסר. ברוטוס עצמו נואם בכיכר העיר, מסביר לעם את הסיבות לרצח וזוכה לתשואות. אנטוניוס מתייצב לפני קהל עוין, אך הוא בונה נאום רגשני, מחושב מאוד, מלאכת מחשבת של חנופה והסתה, הפורט על רגשות ההמון ומצליח להפוך את ליבם ולהתסיס אותם נגד הקושרים. רצח המנהיג מצית מלחמת אזרחים. אוקטביוס, בנו המאומץ של קיסר, מגיע לרומא ומתחבר אל אנטוניוס. הם משתלטים על רומא ומכוננים את שלטון השלושה, שלטון רודני ורצחני. ברוטוס וקסיוס נאלצים לברוח ולגייס צבא במזרח האימפריה.

הקרב המכריע נערך ביוון, ליד פילפי. ברוטוס גובר על גייסותיו של אוקטביוס, אך קסיוס ניגף לפני אנטוניוס. קסיוס, שאינו יודע על נצחונו של ברוטוס, נופל ברוחו ומתאבד. בהמשך הקרב, גם ברוטוס נקלע למצוקה ונופל על חרבו. אנטוניוס מספיד אותו.

 

תמונות מהצגה

ביקורות

"הבמאי עודד קוטלר מתמקד בעיקר בקוטב החברתי ובכמיהה של המוני העם חסרי הכל למנהיג חזק. בדבריו בתכניה הוא אומר : 'כך היה ברומי, באיטליה הפאשיסטית ובמזרח התיכון'. ההפכפכות של ההמון והדרישה למנהיג חזק ולשלטון כוחני מוצאים ביטוי בשני הנאומים המרכזיים של החלק הראשון לאחר רצח קיסר. נאומו של ברוטוס - יגאל נאור, מזכיר בעיצוב הבמה ובסאונד של קולות המון את נאומי מוסוליני. נאומו של אנטוניוס - נתן דטנר, אוהבו של קיסר, הוא מלאכת מחשבת של מניפולטור פוליטי עכשווי.

החלק השני של ההצגה מצטיין בעיקר בקרבות במה יפים. לכן ההצגה מעוררת הרבה התפעלות והרבה פחות התרגשות.

שוש וייץ. "ידיעות אחרונות". 28.3.1999