לב טוב

"הבעיה הגדולה בטקסט היא המעברים החדים בין תמונות קומיות-גרוטסקיות, הנראות כשייכות לסאטירה על 'הישראלי המכוער', לבין תמונות מקבריות של השחיטה הגדולה באמבטיה לבין תמונות רומנטיות בכיכובם של המוזיקאי ואשת האח הגוסס. הבמאי חנן שניר עושה מלאכה נאה בנסיון לגשר על הרמות השונות הללו ומסתייע לשם כך בעיקר בעבודתו המבריקה של אורי וידיסלבסקי, שהמוזיקה שלו מצליחה להפעים, להרשים, לרגש ולשעשע ובעיקר להעביר מן הנשגב למגוחך כמעט מבלי שנחוש באילוץ המטורף.

גם עבודה משחקית מקצועית של הצוות מצליחה לעזור להמריא לעבר הרמות היותר הזויות של הערב. הפיוטי והגרוטסקי, הפילוסופי והמופרע, נפגשים בעוצמה המייצרת סוג של הנאה חתרנית בלתי צפוייה.

"הנפשות, רובן מקריות וגם וולגאריות, לא בני אדם אלא קריקטורות קולניות. רק יגאל נאור מצליח להעביר משהו מן המתח המקברי הזה שבין קומדיה ואימה. דבורה קידר, בתפקיד סבתא על כיסא גלגלים ומהמרת כפייתית, גונבת את ההצגה. היא באמת מצחיקה, אבל לא ברור לי מה היא בדיוק גונבת וממי ? בהפקה הזאת הושקע מאמץ רב, יש במה יפה שעיצב במבי פרידמן, יש תלבושות שמגדירות היטב את הנפשות שעיצבה דנה צרפתי ויש מוזיקה מעולה של אורי וידיסלבסקי.