אכזר ורחום

  • הצגה מספר: 591
  • הצגת בכורה: 15/11/2005
  • מספר הצגות שהועלו: 30
אכזר ורחום

יוצרים

שחקנים

על ההצגה

קלאסיקה יוונית - בלבוש מודרני על פי "נשות טראכיס" מאת סופוקלס.המחזאי מרטין קרימפ לוקח את הסיפור הישן של סופוקלס על נישואים ואלימות לתוך עולם מודרני ואכזר של צביעות פוליטית ומאבק רגשי. הרחק אי שם מתנהלים קרבות קשים ועיר שלמה הופכת לאבק .אמליה אינה יכולה לישון היא מחכה לחדשות מבעלה. הוא מצביא חשוב שהצליח לחסל את הטרור, אך האלימות וההרס מחלחלים לקן המשפחתי ,מכרסמים ברקמת היחסים בין בני המשפחה ומובילים לאסון.  

תמונות מהצגה

ביקורות

"מרטין קרימפ נטל את הטרגדיה של סופוקלס 'נשי טראכיס' ודמיין אותה מחדש באור אקטואלי. העיבוד של קרימפ מחוכם על גבול המתחכם. המלחמה המיתולוגית הופכת כאן למלחמה עכשווית נגד הטרור. את מקומה של המקהלה היוונית תופסת שלישיה של משרתות. הכרוז והשליח הופכים כאן לעיתונאי חצר ושר בכיר. אבל קרימפ מצליח ליצור רגע בלתי נשכח כשהוא מרשה לגנרל הגוסס להחיות בתודעתו הקורסת את העבר המיתולוגי.

ההפקה בבימויו הקולח של ארתור קוגן,היא הצגה חזקה בעיקר בזכות המשחק. דוית גביש, איילת רובינסון ולילך כספי מצויינות בתפקיד טריו עובדות הבית. קלרה חורי מצליחה לעשות הרבה מאוד עם מעט מאוד טקסט. הופעתו של עידו רוזנברג נוגעת ללב. אבל הסצינה שייכת בסופו של דבר לשניים : עידית טפרסון, מרשימה מאוד בתפקיד אמיליה, מלכותית וקרה, אבל בוערת בקנאה. יגאל נאור מגיש הופעה מדהימה כזאת שמקפיאה את החיוך על הפנים. נאור משחק כאילו הוא לבד על הבמה ובמקרה זה זה עובד היטב.

איתן בר-יוסף. "עכבר העיר". 12.01.2006

"התפאורה של במבי פרידמן, מתארת היטב את מקום ההתרחשות. זהו בונקר הבנוי על חורבות התרבות היוונית ההירואית והבמאי ארתור קוגן הצליח להוציא כמה ביצועים מרשימים מחבורת השחקנים המוכשרים ובראשם עידית טפרסון המלכותית והנפלאה, המצליחה לרגעים להעניק לדמות שלה עומק רגשי מפתיע. גם יגאל נאור, הכריזמטי בתור הגנרל הכוחני, המבקש לשכנע אותנו שהוא בעצם הקורבן ויובל סגל בתפקיד השר המלוקק מגישים ביצועים משכנעים.

שי בר-יעקב. "ידיעות אחרונות". 4.01.2006