היהודי זיס

"גדולים המה לבטי הרפטואר בתיאטרון העברי. המעבר מן המחזה 'רחב' אל 'היהודי זיס' מסמל זאת. אם המחזה הראשון היה בעיקרו בבחינת היסטוריה, הרי השני, אם כי אף הוא משקף עובדה היסטורית, הנה הוא ברובו מציאות אקטואלית והד קורות ימינו האחרונים שבאחרונים. הצגת 'היהודי זיס' לפי הפירוש הקולע של 'הבימה', ייחשב בלי כל ספק לאחד הכיבושים התיאטרוניים הנועזים ביותר. המחזה שופע מומנטים דרמתיים ואלו גובשו על הבימה מתוך חדירה עמוקה לעצם מהותם.

הצגת 'היהודי זיס' מתחילתה ועד סופה פרובלמטית היא, אולם מסביב לפרובלמטיקה, מתרקמת גם עלילת חיים גדולה אשר במרכזה הועמד היהודי זיס. מרגע הופעתו על הבמה ועד סיומו הטראגי הוא כובש את הצופה בכנות דמותו המסמלת. יישותו האנטלקטואלית וחירות הגזע העמוק שבו מהוות את הדיוקן הפלאי של היהודי הנצחי שפרץ את גדר הגטו, ניער מעליו מסורת דורות, קפץ במלוא אונו לתוך מערכות ההוויה הגויית, אולם לבסוף כל הבניין המפואר שלו, שהוקם, מתמוטט והוא עצמו קורע תחת המפולת.

המשחק בכללו הצטיין בשלמותו. בייחוד התבלטו מסקין, ברטונוב, בנימיני וברץ. אולם, במרכז המשחק עמד פינקל, היהודי זיס, שסמל ומציאות התלכדו בו באופן אורגני. הבינונו לרוחו האפלה של היהודי זיס, לדרכו הנלוזה ולמעשיו ההפכפכים. ראינו את שלהבתו הקדושה ואת ידיו הטמאות וסלחנו לו - כי יחד איתו עברנו על פני תהומות חייו - חיינו !