עלילת דרייפוס

  • הצגה מספר: 80
  • הצגת בכורה: 01/12/1946
  • מספר הצגות שהועלו: 24
עלילת דרייפוס

יוצרים

שחקנים

על ההצגה

בשנת 1894 חשף המודיעין של הצבא הצרפתי איגרת שנשלחה אל השגרירות הגרמנית בפריז ובה פירוט של מסמכים צבאיים חסויים צרפתיים.   אלפרד דרייפוס, שהיה היהודי היחיד ששירת במטה הכללי, נחשד בשליחתה והועמד לדין בבית הדין הצבאי אף על פי שלא היו ראיות ממשיות נגדו. כדי להשיג הכרעה במשפט, שנערך בדלתיים סגורות, הציגה התביעה ראיות מזויפות אשר לא הותר להגנה לעיין בהן.   לחפותו, טען דרייפוס כי הוא אזרח נאמן לצרפת ודחה את אשמת הריגול. הראיות המזויפות שכנעו את שופטיו באשמתו ופסק דינם קבע כי הוא אשם בבגידה. דרייפוס נדון למאסר עולם באי השדים.   דרגותיו הצבאיות של דרייפוס נשללו בטקס צבאי פומבי משפיל ,דבר אשר לווה בהתפרצויות אנטישמיות מצד ההמון שחזה בטקס.

תמונות מהצגה

ביקורות

"בהרבה יש לזקוף הצלחתה של הצגה זו על הבימוי הנבון והמשחק המצויין של רוב המשתתפים. הבמאי צבי פרידלנד ניצל את המקסימום בשחקנים המשובחים שעמדו לרשותו אף לשם תפקידים קטנים וקצרים. חנה רובינא נתנה בתפקיד בלאנש מונייה טיפוס של אישה צרפתית בעלת אספרי אך גם בעלת מצפון. משחקה היה משכנע מאוד בפשטותו. רובינא הינה מאותן שחקניות גדולות שאינן זקוקות דווקא לתפקידים "גדולים" כדי לגלות גדולתן.

בתפקיד הגברת דרייפוס הופיעה ניורה שיין ויצרה דמות נאה של אישה בת תרבות השולטת בעצמה גם בצרתה. חנה'לה הנדלר שיחקה משחק גרוטסקי מבריק את לאונטין חמת המזג. יהושע ברטונוב בתפקיד אמיל זולא בנה את תפקידו בשיקול דעת ובהבנה רבה ויצר דמות חיה ומשכנעת. מסקין עיצב את דמותו של זולא כאיש אמיץ שהמאבק למען הצדק הוא ייעודו. התפרצויותיו היו חזקות יותר מאלו של ברטונוב אם גם פחות מחושבות אולי מבחינת תבנית המשחק.

ש. פינקל עיצב בפיקאר דמות של איש המחפש את עצמו והנאבק על עצמותו. במשחק עצור, פנימי, יצר דמות נאה של איש מצפון, עקבי ונאמן לעצמו.

א.ב יפה. "במה" א' ינואר 1947.