בערבות הנגב

  • הצגה מספר: 91
  • הצגת בכורה: 10/02/1949
  • מספר הצגות שהועלו: 225
תוכניה
בערבות הנגב

על ההצגה

"בערבות הנגב" דן בעמדה ההירואית של קיבוץ "בקעת יואב" בשערי הנגב נגד הצבא המצרי, בזמן מלחמת השחרור.  

המחזה מציג קונפליקט כפול: קונפליקט בין שני אנשי המשק : אברהם ואיתמר, וקונפליקט בין איש המשק  אברהם ואיש הצבא ברוך.  אברהם וברוך בעלי גישה שונה לגבי בעיית הגנת הקיבוץ והארץ : קצין הצבא דורש את הפקרת המשק, אברהם דורש להישאר ולחזיק במקום למרות הקורבנות והסכנות.  
מוסינזון הדגיש שקשרו של קצין הצבא שונה מקשרו האורגני העמוק של איש האדמה, שבנה את הקיבוץ בכוח אהבה ובהזדהות אישית עם אידיאל חשוב.  

"בערבות הנגב" מבוסס על סיפור אמיתי שאירע תשעה חודשים לפני שהמחזה הועלה. קיבוץ בקעת  יואב היה, בעצם, קיבוץ נגבה, שעצר התקדמות האויב ובכך מנע את נפילת הנגב לידיו. המצור על הנגב, שנמשך כעשרה שבועות, נפרץ על ידי הצבא הישראלי ב-13 ביולי 1948. בגרסת המחזה, הילל מוסנזון את אברהם, מפקד המשק והפחית בערכו של ברוך, מפקד צבא.  

נושא מחזה ועיתוי ההצגה שנכתבה בעצם ימי הקרבות, הפכו את "בערבות הנגב" לסמל של מלחמת השחרור והקמת המדינה.

תמונות מהצגה

ביקורות

שלושה שותפים היו למחבר בביצוע המחזה. מסקין, פינקל, פרנקל. המשחק הבימוי והציור הלכו בד בבד, בכיוון מימושה של הדרמה. לאורך כל המחזה, שררה פעולת גומלין בין הבמה ובין האולם וחוזר חלילה.

זהו אחד מתפקידיו הנפלאים ביותר של מסקין לאורך הקריירה האמנותית שלו. הוא מופיע הפעם לנגד עינינו, כגדול, כנישא משכמו ומעלה מעל עדת שחקני ישראל.

הבמאי פינקל. צרור מחמאות על הבימוי העדין והעצור, בימויו של אמן משכיל היודע כי כוחה של האמנות הוא לפרקים דווקא בקול דממה דקה.

ולבסוף הצייר. דווקא הנאמנות למציאות, עם שאר רוח - היא ההכרחית במחזה זה, הקרוב אלינו קרבת זמן וקרבת מקום. הקהל, שהמחזה הוא לו חוויה גם בצאתו מן התיאטרון, אינו רוצה בסטיליזציה מוגזמת ובסילוף המציאות. הוא רוצה הד מהנגב, והצייר הביאו אליו במישרין.

ועתה מספר מילים על השחקנים הצעירים. שמוליק סיגל שיחק בעסיסיות, בחיות טבעית. הוא הבליט כשרון. וכן שלמה בר-שביט : פשטות וכנות בלטו במשחקו.

גמזו. "הארץ" 18.2.49