יוצרים
- מאת: בומרשה
- תרגום: מנשה לוין
- בימוי: יוליוס גלנר
- תפאורה ותלבושות: פאול לוי
- מוסיקה: אלכסנדר אוריה בוסקוביץ
- פזמונים: חיים חפר
- תנועה: גרטרוד קראוס
שחקנים
- הרוזן אלמאויוה: ישראל בקר
- הרוזנת: שושנה דואר
- פיגארו: רפאל קלצ'קין
- סוזאנה: עדה טל (טרייבמן)
- מארסלינה: תמרה רובינס
- אנטוניו: מנחם בנימיני
- פאנשיטה: דינה דורון
- כרובינו: לאה קנוט
- בארטולו: יהושע ברטונוב, שרגא פרידמן
- באזיליו: ארי ורשבר
- שופט מחוזי: דוד ורדי
- לבלר ביה"ד: יהודה רובינשטיין
על ההצגה
פיגארו וסוזאנה עומדים להתחתן. פיגארו הוא משרתו של הרוזן וסוזאנה היא משרתה של הרוזנת. הרוזן דורש את "זכות הלילה הראשון" מסוזאנה. פיגארו עוסק בתחבולות על מנת שזה לא יתקיים. הרוזן ממשיך לחשוק בסוזאנה.
מרסלין חושקת בפיגארו ודורשת ממנו להתחתן איתה כנגד סכום כסף שלווה ולא השיב. נערך משפט שעתיד לקבוע האם פיגארו יתחתן עם מרסלין או לא. במשפט מסתבר שפיגארו הוא בנם האובד של מרסלין ובאזיליו. נראה כי הכל עומד להסתדר אך אז הדוד של סוזאנה מונע את הנישואין בטוענה ש"הורים מתחתנים לפני הילדים". פיגארו, אם כן, משכנע את מרסלין להתחתן עם באזיליו.
בינתיים שולחת הרוזנת מכתב לרוזן, בשמה של סוזאנה, שיפגוש אותה "תחת עץ האגוז" – מטרתה של הרוזנת לתפוס את בעלה בבגידתו. הרוזן אכן מגיע לפגישה זו ואומר דברי חשק ופיתוי באוזניה של אישתו המחופשת לסוזאנה. פיגארו פוגש בסוזאנה המחופשת לרוזנת ומבין שאינה בגדה בו. הרוזן פוגש את סוזאנה, המחופשת לרוזנת, חושב שהרוזנת בוגדת בו, אינו מוכן לסלוח לה ורוצה להענישה. כאשר טעותו נחשפת ומתגלה בגידתו שלו הוא מבקש את סליחתה של אישתו, אשר סולחת לו, והסדר שב על כנו.
תמונות מהצגה
ביקורות
"חתונת פיארו לבומרשה היא מן המחזות שבימינו קשה לקרוא בהם משמעות עמוקה וכל שכן למצוא בהם מוסר השכל. אך אם המחזה הוא לגבי הצופה של ימינו חסר חשיבות, הרי ביצועו ע"י 'הבימה' הוא מלאכת מחשבת שקשה למצוא בה פגם כלשהו. קלצ'קין כאילו נולד בשביל התפקיד של פיגארו ועדה טל הייתה סוזאן חיננית, אהודה ומשכנעת.
הבמאי גלנר שהפגין כאן פעם נוספת את יכולתו כי רבה ידע לשלב יפה את המחולות של גרטרוד קראוס לתוך המסגרת ולא הגזים באף אחת מהן. צריך להזכיר לשבח את משחקם הנאה והנבון של ישראל בקר כרוזן אלמויוה ושל שושנה רביד כרוזנת, אתהופעתם המשכנעת של תמר רובינס כמרסלינה ושל ברטונוב כברטולו וכן את דוד ורדי ויהודה רובינשטיין.
וצריך לייחד את הדיבור על הופעתה הראשונה של לאה קנוט בלהקה. רעננותה ומשחקה רב הביטוי קנו לה את אהדת הקהל.
"חלק ניכר של ההצלחה הרבה של 'חתונת פיגארו' על קרשי 'הבימה', יש לזקוף בראש ובראשונה על חשבון הצייר ד"ר לוי. בומרשה הוא גאון הבמה והוא יודע לשלב אינטריגה באינטריגה ולהפתיע את הצופה באופן בלתי פוסק. לפתח את העלילה בעלילות משנה לאין ספור ולנהל בעת ובעונה אחת רומנים בין ארבעה זוגות שכולם מסתיימים ב'הפי האנד'.
ידידנו ואורחנו היקר מר יוליוס גלנר, במאי בחסד עליון, השקיע מאמץ במתי רב גווני והמאמץ נשא פרי. לפנינו הצגה תרבותית ועל רמה אירופאית גבוהה. מילה נוספת על גיבור המחזה, קלצ'קין - הפיגארו. הבלונדיני הג'ינג'י הפך על הבמה לברונט בולט ובתלבושתו בצבע אדום שחור שיווה לעצמו הרבה מהמאפיסטו. הסיכום : הקומדיה 'חתונת פיגארו' לבומרשה, נכנסת לרפרטואר הברזל של 'הבימה'.