משפט הקופים
- הצגה מספר: 182
- הצגת בכורה: 03/03/1962
- מספר הצגות שהועלו: 48
יוצרים
- מאת: ג'רום לורנס, רוברט לי
- תרגום: אהרון מגד
- בימוי: יוליוס גלנר
- תפאורה: ארנון אדר
- תלבושות: עופרה בורלא
שחקנים
- רחל: רחל וינר, דליה פרידלנד
- מיקר: חיים אמיתי
- ברט קייטס: יהודה אפרוני
- גוטפלאו: אליעזר יונג
- גב' קריפס: ניורה שיין
- הכומר ירמיה בראון: שמואל (מולה) רודנסקי
- בניסטר: יהודה רובינשטיין
- דאגלפ: שלמה ברוק
- מוכרת לימונדה: סוניה אברמס
- מלינדה: רינה נתן
- מוכר נקניקיות: יהושע אלירז
- גב' מקליין: אילה עדיני
- גב' גלאייר: זהרירה חריפאי
- הווארד: יעקב איינהורן
- מוכרת תנ"ך: שולמית קפלנסקי
- הורנבק: שלמה בר שביט
- מתיו הריסון בריידי: שרגא פרידמן
- גב' בריידי: תמרה רובינס
- צלם: שלמה אזולאי
- עתונאי: י. רמתי
- ראש העיר: ארי קוטאי
- דוונפורט: צבי שטולפר
- הנרי דראמונד: שמעון פינקל
- איש הרדיו: שמואל סגל
- שופט: ארי ורשבר
על ההצגה
"משפט הקופים" הוא כינוי למשפט שנערך בקיץ 1925 במדינת טנסי ארצות הברית בו הועמד לדין המורה ג'ון סקופס והואשם בכך שלימד בכיתה את תורת האבוליציה של דרווין למרות שארבעה חודשים קודם לכן, ב-13 במרץ, נחקק בטנסי החוק האוסר ממניעים דתיים על לימוד תאוריית האבולוציה.
המחזה מהווה עיבוד דרמטי של האירועים ולא תיעוד שלהם ומתמקד בעיקר בטיעוני חופש הדיבור כאמצעי למתיחת ביקורת על הגבלת חירות זו בתקופת המקרטיזם.
תמונות מהצגה
ביקורות
"הסיפור יכול היה להיות מעניין אילו לקח אותו לידיו מחזאי בעל שיעור קומה שהיה הופך את האפיזודה הלוקאלית בעלת הציר המיושן והופך את הפרשה המשפטית להתגלמות מאבקו של האדם באשר הוא על זכות המחשבה, מול שלטון נכשל וציבור אחוז בדעות קדומות. אולם מחברי המחזה אינם אלא בעלי מלאכה שמתחת ידיהם יצאה המחזה של מעשה שהיה ולא דרמה בעלת ערך עצמי.
שמעון פינקל היה סניגור בעל אישיות, מרעיש כלפי חוץ ונרעש כלפי פנים. שרגא פרידמן הבטיח רבות במערכה הראשונה אולם גלש למלודרמה במחצית השניה. בר-שביט היה עיתונאי פיקח, תוסס וחלקלק. גם לדליה פרידלנד היו כמה רגעי משחק יפים. שמואל סגל הבזיק בהופעתו לפני סיום המחזה.
'משפט הקופים' הוא הצגה שיש בה קצת רעיון, קצת עלילה, קצת בימוי וקצת משחק.
"הבמה תוססת, לעולם אינה משעממת ומושכת את כל תשומת לבנו. ניכרת עבודתו המסורה של הבמאי עם השחקנים. שמעון פינקל באחד מתפקידיו הטובים ביותר. הוא מזכיר לנו את עברו המזהיר - ליר, המלט, פר גינט. הוא יוצר טיפוס מעניין,אנושי וחי. שרגא פרידמן זכה אף הוא לאחד מתפקידיו הטובים ביותר. דליה פרידלנד מפתיעה במשחק דרמטי ער ומשכנע.